לאחר שנים רבות של מאבק, ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה (יום ג', 25.12.18) פה אחד את הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה), התשע"ט-2018 הממשלתית אליה מוזגו הצעות החוק שיזמו חברות הכנסת
עליזה לביא ואחרים ושולי מועלם-רפאלי ואחרים. במהלך הדיון אישרה הוועדה את החזקה שתאפשר להטיל קנס על המצויים במקום שעיקר שימושו לזנות. בנוסף, הוועדה החליטה להעלות את הקנס ל-2,000 שקל כדי להגביר את ההרתעה ולחזק את המסר הערכי חברתי. הוועדה עמדה על קיומו של מחקר מלווה ושמעה דיווח ממנכ"ל משרד המשפטים על תקצוב התוכניות להגברת מערך השיקום והסיוע לאוכלוסיות בזנות לרבות טרנסג'נדרים. נשים העוסקות בזנות ובהן הטרנסג'נדריות רבות הגיעו לדיון והביעו עמדתן בעד ונגד החוק.
לפי הצעת החוק ייקבע איסור על צריכת זנות כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים. אכיפת האיסור תיעשה באמצעות קנסות מינהליים. האיסור חל הן על צריכת זנות והן על הימצאות במקום המשמש לזנות במטרה לצרוך זנות. בנוסף, מוצע לקבוע חזקה שלפיה רואים אדם הנמצא במקום שעיקר השימוש בו הוא למעשי זנות כמי שמטרתו לצרוך זנות, אלא אם הוכח אחרת. כמו-כן לפי הנוסח שאושר בוועדה- העבירה תהיה עבירה מינהלית ו"דרך המלך" לאכיפתה תהיה בהטלת קנס מינהלי בסך 2,000 שקל, ו-4,000 שקל בעבירה חוזרת. העמדה לדין פלילי תהיה אפשרית אף היא בנסיבות המצדיקות זאת, לפי הנחיות שתקבענה על-ידי גורמי התביעה. במקרים כאלו העונש המרבי לעבירה יהיה קנס בסכום של כ-75,000 שקל ולא מאסר. מוצע כי השרים יקבעו באישור ועדת החוקה, אמצעי ענישה חלופיים, כגון סדנה טיפולית-חינוכית, שבהם ניתן יהיה לחייב את מי שעבר את העבירה, במקום תשלום הקנס או חלקו.
לבסוף מוצע לקבוע שהוראת השעה תיכנס לתוקף שנה וחצי לאחר פרסום החוק, על-מנת לאפשר היערכות של גורמי אכיפת החוק והרחבה של המענים השיקומיים והטיפוליים לעוסקים בזנות.
יו"ר הוועדה ח"כ
ניסן סלומינסקי: "מנכ"ל משרד המשפטים קיבלה על עצמה לדאוג לתקציב שיאפשר את השיקום וזו בשורה חיונית לאישור החוק".
מנכ"ל משרד המשפטים
אמי פלמור: "התעקשנו שהתהליך יהיה מלווה בתקציב. מצב החרום הוא לטפל ולתת מענים לשיקום. פעולות החשיפה של המשטרה עם התוכניות הגרנדיוזיות יכולות לחכות לשלב הבא. מדובר על 11,000 נשים במעגל הזנות. יינתן מענה להרחבת דירות חרום גם לטרנסג'נדריות, מרפאות חרום ניידות, טיפול נפשי פרטני, קצבאות ביטוח לאומי הכשרות מקצועיות שממומנות למאות נשים בשנה ב-100% ולא 80% כמקובל. המענה החשוב והדחוף ביותר הוא לנשים במעגל הזנות. ב-3 השנים הקרובות יתוקצבו 30 מיליון שקל לשנה רק לתוכניות השיקום והטיפול ולא לקצבאות שהן ממילא מתקציבי הביטוח הלאומי. יש סכומים לשיקום תעסוקתי ל-600 נשים בשנה. התוכנית תייצר תנאים למי שרוצה לצאת ותיתן מענה הרבה יותר רחב לכל הצרכים השונים. הצלחנו לעגן את התקציבים בנוסח מחייב ולא כהבטחות".
משרד המשפטים ומשרד הרווחה ביקשו להוסיף בהצעת החוק מנגנון לפיו שר המשפטים בהתייעצות עם שר הרווחה והשר לבט"פ יוכל להאריך את מועד התחילה אך יו"ר הוועדה ח"כ סלומינסקי התנגד לאפשרות ואמר: "18 חודשים עד לתחילה זה די והותר זמן להיערך לכניסת החוק לתוקף. אם יהיה מצב חרום הוועדה והכנסת יודעות לדחות ועשו זאת בעבר. לא נכון לתת את האפשרות מראש כי תמיד ישתמשו בזה".
המשטרה חזרה והבהירה כי תתקשה לעמוד באכיפת החוק ללא תוספת תקציב. אמיר ליפשיץ יועמ"ש אגף התכנון במשטרה: "אנחנו תומכים בחוק אך עדיין נושא התקציב לתחום האכיפה לא הוגדר כלל ובהיעדר משאבים לא נוכל לממש את החוק. ההחלטה הייתה שבמצב כזה הצעת החוק תוחזר לוועדת השרים".
סנ"צ איה גורצקי ע' יועמ"ש המשטרה: "המשטרה תומכת בהצעת החוק כפי שנוסחה ע"י הממשלה. המשטרה עומדת על החזקה של מאזן ההסתברויות שהוא מבחן ברור וקל יותר לאכיפה כי רק אם תהיה חזקה סגורה אפשר יהיה לאכוף מבלי לפגוע באוכלוסיות בזנות ובלקוחות. אנחנו לא מציבים תנאי אלא אומרים שככל שהתקציב לא יוסדר נתקשה באכיפה".
חלק ניכר מהדיון עסק בנושאי המחקר והדיווח. היו"ר ח"כ סלומינסקי: "סעיף המחקר חשוב ביותר לבחינת יישום והשפעת החוק. תוצאות המחקר יוצגו לוועדה לא יאוחר משנה לפני תום תוקף החוק. החלק היותר חשוב של המחקר הוא לוודא שהדרך שנבחרה עובדת נכון ואם לא - שנוכל לשנות הן בהיבטים השיקומיים שיאפשרו יציאה לחיים נורמטיביים והן בהיבטי האכיפה".
עו"ד לילך וגנר מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "הנוסח לא מגדיר מי יבצע את המחקר ואי-אפשר סתם לזרוק לחלל שמישהו יבצע. כשזה עלה בצוות היישום הבין-משרדי, מנכ"ל משרד המשפטים חשבה שזה לא נכון שמשרד המשפטים יבצע את המחקר המלווה".
המשנה לסניגור הציבורי הארצי ד"ר
חגית לרנאו: "זה סעיף מאוד חשוב כי אחד הדברים שמייצרים קשיים הוא הוויכוח על מאפייני תופעת הזנות וכל אחד אוחז בכמה נתונים מהמחקר שנעשה בנושא. החדר כאן מלא בנשים שעוסקות בזנות ובאות לדאוג לעתידן והמחקר חייב לבדוק את האוכלוסייה הזו ואת מצבה".
הוועדה הוסיפה לחוק סעיף דיווח שנתי לפיו השרים ידווחו אחת לשנה לוועדה על יישום הוראות החוק. השר לבט"פ ידווח בין היתר על הפעולות שנעשו לאכיפה- מספר הקנסות שהוטלו, מספר הבקשות להישפט, היקף ההרשעות והזיכויים. שר העבודה והרווחה ידווח בין היתר על המשתתפים בסדנאות הטיפוליות לצרכני הזנות וכן על המסגרות השיקומיות ומספר האנשים בתהליכי שיקום:
היו"ר סלומינסקי: "המעקב אחרי יישום החוק הוא קריטי והדיווח אמיתי. הוועדה תבחן את היישום והתקלות. אנחנו נוהגים לעשות זאת בעיקר על החוקים החברתיים. אנחנו נותנים פה סמכות גדולה לשוטר והכרחי שנדע בדיוק מה נעשה בסמכות הזו ושלמפקד יהיה את הידע הזה".
ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): "נחשפתי להתעללות ולניצול מצד המשטרה ביחס לעוסקות בזנות. השתמשו בנשים בזמן שערכו פשיטות והביאו לרישום פלילי וביטלנו את הרישום הפלילי. זהו חוק ערכי שמאזן את המשוואה ומצהיר שהאשמה אינה באישה והיא הקורבן. זו אחריות מאוד כבדה להעביר את החוק ויש לעקוב עקב בצד אגודל".
רפ"ק שרית פרץ ראש חוליית סחר בבני אדם המשטרה התייחסה לחלק מהדיווחים הנדרשים מהשר לבט"פ וטענה שאינם ישימים: "הסעיף השני בדיווח של השר לבט"פ לא ישים. איך נוכל ליישם את זה בדרך של הבאת גברים ונשים למשטרה, אני לא רואה עצמי מנהלת טבלה ידנית, זה חייב להיות ממוחשב. המטרה היא לא להביאם לתחנה ואם מטרת הדיווח היא לפקח על עבודת המשטרה אפשר להסדיר זאת בנהלים מוסדרים כחלק מהבקרות השנתיות".
חלק עיקרי נוסף בדיון עסק בחזקה שתאפשר להטיל קנס על כל המצויים במקום שעיקר שימושו לזנות מבלי שיהיה צורך להביא בחשבון את הנסיבות המיוחדות של הימצאותם שם.
סלומינסקי: "זו חזקה רחבה מדי ורצינו לצמצמה אך הרצון להעביר את החוק חזק יותר מכל הדברים האחרים ולכן חשוב שמהנוסח עולה בבירור "מקום שעיקר השימוש בו הוא למעשי זנות" וכן חשוב שבהנחיות המשטרה הנושא יהיה מודגש ושהן יובאו לעיון הוועדה".
ח"כ שולי מועלם-רפאלי (
הבית היהודי): "שוב ושוב נרמז כאילו יש אנשים תמימים שנקלעו למקום סתם. יש גם כאלה ויש את מתנדבי הסיוע וחבריהם של העוסקים בזנות. נקודת המוצא היא שאנשים שנמצאים במקום שעיקר עיסוקו הוא למעשי זנות באו לצרוך זנות. במרבית המקרים הם לא באו לבקר או להביא פיצה. לגבי המיעוט שכן נמצא שם שלא לצריכת זנות אני מצטרפת לחשש. צריך למצוא איך למנוע את הטעות דרך הנחיות לשוטרים. הדרך שבה אנחנו פועלים למיגור הזנות ולתיקון העולם היא ע"י הפסקת הצריכה. עשינו כולנו יחד בשילוב כוחות אדיר שינוי היסטורי ערכי ממדרגה ראשונה".
סנ"צ גורצקי: "מדובר על חזקה שניתנת לסתירה. היא בסה"כ מעבירה את הנטל מהשוטר לאדם שנמצא במקום. זו לא חקירה או פגיעה בזכויות אלא השוטר יערוך בירור ראשוני ורק כשברור שזו מטרתו של האדם, יוטל קנס. אם לא תהיה חזקה, התוצאה תהיה שכל אדם שיעורר ספק קל ייגרר לתחנה לעדות באזהרה בחקירה, וכן נידרש לגרור גם את העוסקות בזנות וזה בדיוק מה שאנחנו לא רוצים- לאכוף בצורה כ"כ קשה ולגרום לריבוי חקירות. אם הנסיבות מראות שאדם נמצא במקום באופן תמים ברור שלא ניתן קנס".
נשים רבות העוסקות בזנות הגיעו לדיון ודיברו בצורה נסערת בעד ונגד החוק. סאמר: "אני בדואית טרנסג'נדרית ערבייה והקול שלי לא נשמע בגלל החריגות שלי. אני כל יום יכולה לצאת לכביש ולהירצח. אני עושה את העבודה שלי ברצון, הלקוח נותן לי להרגיש טוב. אין שום דבר אחר שעזר לי כמו העבודה הזו. מהמבטא שלי לא נותנים לי להשכיר בית ובעבודה ב-am:pm ירקו עליי וקיללו אותי".
לינור: "האכיפה מתבצעת בעיקר במשטרת ת"א והם מראש לא נחמדים איתנו. כנשים טראנסיות אנחנו הבטן הרכה של המדינה. אנחנו אוכלוסייה מושתקת. הייתי מדריך בבני עקיבא ולא פשעתי, אני רק מנסה לשרוד את החיים שאתם מטיחים בנו. אנחנו עובדות בזנות מתוך בחירה. ניסיתי לפתוח חנות ושקעתי בחובות של 300,000 שקל כי אנשים לא נכנסים אליה וכשכבר כן מעירים שהתחפשתי אז בלית ברירה אני סוגרת את החנות. הייתי ב'סלעית' וניסינו להשתקם אך אין להם מענים לקהילה הטראנסית. אנחנו זונות מבחירה כי אנחנו רוצות להיות כאחד האדם. אתם מטילים עלינו גזר דין מוות".
אלין סיפרה בדמעות: אני מטופלת ב'אופק נשי' כאישה נפגעת אלימות במשפחה. כל יום קשה כל יום מפחיד ואת מתפללת להיות בריאה ושלמה אך חוסר האונים מונע כל יכולת להתקדם כאם ובקריירה. הלכתי לכביש כי לא הייתה לי ברירה. היו לי חובות כלכליים קשים ללא תמיכה משפחתית וחטפו אותי לעבודה בדירה דיסקרטית ומשם התדרדרתי לסמים שהרסו לי את החיים ואני לא רואה את הילדה שלי הרבה זמן בגלל זה. אני שירתתי בחיל-האוויר כטכנאית מטוסים והענקתי כ"כ הרבה למדינה ולא מגיע לי לסבול ולהתדרדר לתחתית. אנחנו רוצות להשתקם ושתהיה לנו עבודה אחרת".
לולה: "אני משתמשת בכסף לעצמי ולא ביקשתי שום כסף מהביטוח הלאומי. הצלתי את אמא שלי רק מהכסף שלי. במדינה דמוקרטית אם מישהי מחליטה לעסוק בזה מבחירתה אי-אפשר לכפות עליה. הכנסת הולכת לכפות משהו שבחרו במקומי. בחורה שלקחו אותה בכוח לעבוד בזנות יש לשם כך משטרה. לקוחות לא מקללים אותי ולא מרביצים לי. הם מתנהגים אליי כבן אדם לכל דבר. אתם כופים עליי לעשות מה שאתם רוצים?"
תמכו בחוק: היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי וחברות הכנסת שולי מועלם רפאלי ועליזה לביא.