קוצר עונשו של שחם-שביט

עו"ד ערן שחם-שביט יחזור ב-9.3.19 לתפקידו כיועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך, ממנו הושעה בשל פרשת המסרונים עם השופטת רונית פוזננסקי-כץ. שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, ענת זינגר, קיבלה (24.12.18) את ערעורו של שחם-שביט על אי-כיבוד ההסדר עימו בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. בהסדר נקבע, כי שחם-שביט יירד בדרגה אחת למשך שנה ויושעה לתשעה חודשים מתפקידו הקודם (יהיה משפטן מן השורה במחלקה ולא יופיע בבית המשפט). בית הדין למשמעת קבע שההסדר אינו משקף את חומרת מעשיו של שחם-שביט, אשר תיאם מראש עם פוזננסקי-כץ את אורך הארכות המעצר בפרשת בזק, והורה להשעותו ל-30 חודשים מתפקיד היועץ המשפטי של המחלקה. המדינה תמכה בערעורו של שחם-שביט. זינגר מזכירה, כי נקודת המוצא היא שיש לכבד הסדרי טיעון - בדין משמעתי כמו בדין פלילי. בית הדין לא נימק את החלטתו לסטות מן ההסדר, למעט אותה אמירה כללית. בית הדין גם לא הסביר מדוע לשיטתו השעיה של תשעה חודשים אינה עונה על האינטרס הציבורי, בעוד השעיה של 30 חודשים כן משיגה מטרה זו. לעומת זאת, ניכר שבית הדין הושפע מעונשה של פוזננסקי-כץ, שניתן יום לפני החלטתו לגבי שחם-שביט (הדחה משיפוט; בשבוע שעבר המיר בג"ץ את ההדחה בהשעיה לשנה) - וזאת למרות ההבדלים הברורים בין שופט לפרקליט ולמרות שבית הדין בעניינה של פוזננסקי-כץ הזהיר במפורש מהשלכות שכאלה. בית הדין למשמעת גם קבע ממצאים עובדתיים שהועתקו מפסק הדין בנוגע לפוזננסקי-כץ, וזאת למרות שהוא עצמו לא שמע ראיות. זינגר מדגישה את חומרת מעשיו של שחם-שביט, לא רק ביחסים שבין פרקליט לשופט, אלא גם ביחסים שבינו לבין אנשי המשטרה שחקרו את הפרשה לצידה של רשות ניירות ערך (התיאום בין שחם-שביט לפוזננסקי-כץ נועד לעקוף את העמדה המחמירה יותר של חוקרי להב 433). תוכן המסרונים יוצר את הרושם ששחם-שביט הכתיב לפוזננסקי-כץ את החלטתה. "מדובר במעשים שלא ייעשו ואשר פגיעתם המיידית באמון הציבור במערכת המשפט וברשויות המדינה היא גבוהה מאוד". לצד זאת מזכירה זינגר את הנימוקים לקולה שהעלו הצדדים, ובהם: לא נגרם עיוות דין, שחם-שביט הודה מיד, הוא ספג עונש כספי משמעותי, מדובר באיש מקצוע מוערך אשר טעה בתום לב, והסיקור התקשורתי גרם לו סבל רב. בהסכמתו של שחם-שביט, קבעה זינגר שהוא גם ייקנס במשכורת אחת. את שחם-שביט ייצג עו"ד עוד סבוראי, ואת המדינה - עו"ד אביה גליקסברג-בניטה.