בשורה עם תום פעילות הכנסת ה-20. ועדת הכספים אישרה (יום ג', 31.12.18) לקריאה שנייה ושלישית, את הצעת החוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על-ידי מוסדות לגמילות חסדים - המוכר בשם חוק הגמ"חים. החוק נועד להסדיר לראשונה את פעילות הגמ"חים כמוסד פיננסי למתן שירותי פיקדון ואשראי ללא ריבית, המקבל רישיון פעילות מצד המדינה ונתון לפיקוחה ונדרש לדווח על פעילותו. את הפיקוח תוביל רשות שוק ההון. חקיקת החוק תואמה עם סגן שר הבריאות, ח"כ
יעקב ליצמן שהשתתף במאמצי ההסדרה. נציגי הוועדה, רשות שוק ההון ומשרד המשפטים הידיינו ביום ראשון אל תוך הלילה וכן שעות רבות ביום שני על-מנת להגיע להסכמות.
החוק מסדיר את פעילות הגמ"חים במסגרת תקנות ה-FATCA וה-CRS שצפויות כעת לקבל את אישור הוועדה בימים הקרובים. כן מסדיר החוק את פעילות הגמ"חים במסגרת חוק המזומן וכן סולל את הדרך להסדרת מעמד הגמ"חים לעניין החוק לאיסור
הלבנת הון, כאשר מסגרתן נקבעה במסגרת חוק הגמ"חים.
חילוקי דעות אחרונים נרשמו בדיון לעניין היקף ההון העצמי שיצטרכו הגמ"חים להעמיד ונציגי האוצר אף איימו למשוך את החוק, אך לבסוף זה אושר וצפוי לעלות להצבעה במליאת הכנסת מחר.
החקיקה הממשלתית שהובאה בתחילה לוועדת הכספים שונתה במהלך הדרך על-ידי ועדת הכספים והיו"ר ח"כ
משה גפני על-מנת להתאימה ככל הניתן לגמ"חים שהינם מוסדות חסד ללא מטרות רווח המסייעים למאות אלפי אנשים, והם שונים לגמרי מהמוסדות הפיננסים עליהם חל הפיקוח של רשות שוק ההון, שמפקחת בשגרה על גופים פיננסים הפועלים למטרות רווח ובאופן שונה לחלוטין.
במסגרת החוק נקבע כי גמ"חים בהיקף פעילות 'מזערי' של עד מיליון שקל פטורים מפיקוח, גמ"חים בסיסים' בהיקף פעילות של בין מיליון ל-8 מיליון שקל ידרשו לרישיון בהיקף מסוים, 'גמ"חים מורחבים' בהיקף של מעל 8 מיליון שקל יהיו נתונים לדרישות רחבות יותר על-מנת לקבל רישיון וכן לחובות שונות, בין היתר גמ"ח כזה ייפתח רק מצד חברה לתועלת הציבור או עמותה. גמ"ח בהיקף של מעל 3 מיליארד שקל, ככל שיהיה כזה, ייכנס תחת חוקי הבנקאות המלאים.
במסגרת מתן הרישיון לגמ"חים קובע החוק תנאים שונים לעניין גמ"חים בסיסים ומורחבים. כך נקבע כי רישיון מורחב יקבלו רק עמותות או חברות לתועלת הציבור ואילו רישיון מזערי יוכל לקבל גם יחיד.
הגמ"חים יידרשו להון מזערי של 5% מסך כל הפיקדונות שברשותם, בהיקף של עד 5 מיליון שקל. את ההון הדרוש לשם כך יוכלו הגמ"חים לגייס בתוך 5 שנים מיום פרסום החוק, כאשר בתום 3 שנים מתחילת החוק ידרשו הגמ"חים ל-50% מהסכום.
על הבנקים בהם מנוהלים חשבונות גמ"חים יהיה לוודא כי חברי הגמ"ח וגורמים המזרימים אליו כספים יהיו בעלי רקע נקי, כך לא יוכל אדם שעבר עבירות פליליות הנוגעות לתחום הפיננסי או שהוגש נגדו כתב אישום וטרם ניתן פסק דין חלוט, לכהן בתפקיד בכיר בגמ"ח.
רשות שוק ההון תפקח על הגמ"חים ולה תהייה הסמכות גם להטיל עיצומים, במסגרת זו ימונה המפקח על קופות הגמל במשרד האוצר לתפקיד המפקח על מוסדות לגמילות חסדים, כאשר שר האוצר רשאי למנות עובד אחר ממשרד האוצר לתפקיד. הגמ"חים שיפרו את הוראות החוק יהיו נתונים לעיצומים מנהליים ואף פליליות במקרים חמורים, כאשר נקבעה במסגרת החוק גם אחריות מצד נושאי משרה בגמ"ח. לעניין שלילת או השהיית רישיון נקבע כי אם המפקח מצא כי הפגם שנמצא ניתן לתיקון הוא יורה לגמ"ח לתקנו בטרם ישהה או ישלול רישיון.
במסגרת החוק נקבע כי המפקח ייתן רישיונות והיתרים ויפקח על פעילות המוסדות. במקביל תפעל ועדת מייעצת למפקח, הוועדה תהייה בת 5 חברים מתוכם יהיו 2 נציגים עם 'ניסיון וידע הנובע בעבודה מול מוסדות גמילות חסדים' והיתר יהיו מקרב שירות המדינה. אחד הנציגים יהיה משפטן. המפקח לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, ובחלק מהמקרים בהתאם לקביעת שר האוצר ואישור ועדת הכספים יוכל לתת הוראות לגמ"חים. הוא גם ינהל מרשם של המוסדות.
בקרב כל גמ"ח יפעל דירקטוריון בעל שלושה חברים לפחות, בקרב גמ"ח בעל רישיון מורחב יפעל רואה חשבון מבקר שיפנה לגמ"ח לעניין הפרות ודיווח עליהן במקרה הצורך למפקח על הגמ"חים.
המפקח יוכל לברר תלונות של ציבור לקוחות הגמ"חים, במקרים בהם יפנו הלקוחות לערכאות, הם יתבררו בבתי דין במסגרת דין תורה.
במסגרת החוק נקבעה הוראת מעבר לשם הערכות מערכת הפיקוח והגמ"חים. על-פי ההוראה החוק יכנס לתוקף 3 שנים מיום פרסומו ברשומות. עד תום תקופה זו יגיש כל גמ"ח שהחוק מחייב אותו בקשה לקבלת רישיון, והוא יהיה רשאי להמשיך לפעול עד להחלטה בבקשתו. בשנתיים הראשונות לאחר שהחוק יכנס לתוקף לא יוטל עיצום כספי על גמ"ח המפר לראשונה הוראה מהוראות החוק אלא ישלח לו התראה בכתב.
החוק מסדיר את פעילות הגמ"חים לעניין תקנות ה-CRS וה-FATCA וכן לעניין חוק השימוש במזומן, כאשר הגמ"חים יחשבו כמוסדות מורשים לעניין יישומם.
לצד כך קובע החוק גם מסגרת לעניין צו הלבנת הון, כאשר פרטי הצו סוכמו ברובם בין נציגי הגמ"חים לרשות להלבנת הון. מפאת קוצר הזמן, הממשלה הבאה תמשיך בקידום הצו, אך במסגרת חוק הגמ"חים נקבעה תקופת התחילה שתהייה זהה לכניסת החוק לתוקף וכן נקבע מסגרתו כאמור.
גפני סיכם את הדיון וההליכים: "הנושא של הגמ"חים התחיל בדיונים בין סגן השר הרב ליצמן ואני יחד עם משרד המשפטים ושר האוצר, דנו בעניין הזה, גם הרב ליצמן וגם אני מאוד מתחבטים בשאלה הזו. בסופו של דבר הכרענו כפי שגם יעצה לנו יועמ"ש הוועדה שגית אפיק להעביר את החוק. יכולתי להימנע מהסחטנות והכל, ולא להביא את החוק הזה, שיכול להיות שלא יתקבל בברכה ברחוב הציבורי. מנגד אני יודע שצריך להסדיר את זה, אם זה לא יוסדר היום אז זה יצריך הסדרה מחרתיים. אני מבקש מכם מנהלי הגמ"חים את הגיבוי, אני חושב שאפשר לחיות עם החוק, שהוא חוק טוב. יהיו רבים שיתקפו אותנו, אני מבקש את הגיבוי שלכם, כי לא עשינו דבר וחצי דבר בלי לתאם אתכם. אני משבח את הרב ליצמן שנתן לי את מלוא הגיבוי בעניין".
ח"כ
מיקי לוי: "אני גאה בכך שהכנסנו את הפעילות לתוך מסגרת, גם אם לא הכל מושלם. זה לא היה קל. אני מבקש שנעמוד במילתנו ונכניס את ה-CRS למסגרת ההצבעה".
ח"כ גפני: "אני מתכוון ללכת ליו"ר הכנסת, אני מבקש מחר להצביע על זה".
משה מונטג, מנכ"ל 'גמ"ח לכל בית': "מדובר בעניין היסטורי, כל הדיונים התקיימו בצורה מקצועית, הוועדה נתנה גם לממשלה וגם לגמ"חים את הדרך ללכת יחד סעיף - סעיף. עברנו שנים של עבודה סיזיפית ועשרות רבות של עבודה עם משרדי הממשלה ובהכוונה של יו"ר ועדת הכספים, חברי הוועדה וכל הצוות. הופתענו מהקונצנזוס של הקואליציה והאופוזיציה. הדבר הזה יהיה לסמל להמשך. תמשיכו ללוות אותנו ביישום החוק, זו לא תהיה משימה פשוטה".
