העליון: חוק הלאום לא נועד לייבא עבריינות יהודית

"חוק הלאום לא נועד לייבא עבריינות יהודית לישראל". כך אומר (יום ג', 8.1.19) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, בהסכמת השופטים ענת ברון ועופר גרוסקופף. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של משה ג'ורנו על ההחלטה להסגירו לארה"ב, שם הוא מואשם בביצוע אונס בשנת 2004. אחת מטענותיו של ג'ורנו הייתה, כי הוראות חוק הלאום גוברות על אלו של חוק ההסגרה - המאפשרות להסגיר יהודי למדינה זרה אם בעת ביצוע העבירה לא היה אזרח ישראל ותושב ישראל. סולברג דוחה את הטענה גם במישור העקרוני וגם במישור הנקודתי: "כשלעצמי לא מצאתי ממש בטענה. עוד ידובר בחוק הלאום, לכשתכשר השעה לכך, ובאם יהיה הדיון נחוץ להכרעה. מכל מקום, חוק הלאום לא נועד לייבא עבריינות יהודית לישראל, ואין בכוחו לגבור על דרישת סעיף 1א(א) לחוק ההסגרה, שלפיה בעת עשיית העבירה צריך אותו אדם להיות 'אזרח ישראלי ותושב ישראל' כדי שניתן יהיה להחיל (בכפוף לתנאים נוספים כמפורט שם) את הסייג להסגרת אזרח. בעת ההיא, אין עוררין על כך, לא היה המערער תושב ישראל". סולברג דחה גם את יתר טענותיו של ג'ורנו נגד ההסגרה. הוא קבע, כי יש "אחיזה לאישום" בעבירות המיוחסות לו, וכי השיהוי - חלוף למעלה מ-14 שנים מאז ביצוע העבירה - אינו מגיע עד כדי פגיעה בתחושת הצדק שיכולה להביא להימנעות מהסגרה. בנושא השיהוי ציין סולברג, כי ג'ורנו נמלט מארה"ב לישראל, והיה יכול לסיים את ההליכים לפני שנים רבות אלמלא היה עושה זאת. את ג'ורנו ייצגו עוה"ד אביגדור פלדמן, תומר נוה וימיה אברמוביץ, ואת המדינה - עו"ד מתן יקיר.