הארנונה שמטילה עיריית חיפה על מפעלים לזיקוק מוצרי דלק וליצור דשנים וכימיקלים במתחם בתי הזיקוק תעלה וזאת על-פי עיקרון המזהם ישלם. החלטת מועצת העיר התקבלה (יום ג', 8.1.19) בישיבת מועצה שלא מן המניין לאישור צו המיסים לשנת 2019.
על-פי החלטת מועצת העיר גם יופחת שיעור הארנונה המתחייב על-פי חוק ואשר נכלל בהודעות התשלום שנשלחו לתושבי העיר. החלטת מועצת העיר תובא לאישור שרי הפנים והאוצר כמתחייב על-פי חוק ועם קבלת האישור תעודכן הפחתת הארנונה בחשבונות התושבים.
כמו-כן תוענק הנחה לחיילי מילואים בשירות פעיל וכן הנחה מארנונה לבעלי דירות "תמורה" הניתנות במסגרת מיזמי התחדשות עירונית במסלולי פינוי בינוי בהתאם לקבוע בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.
ראש העירייה, עינת קליש רותם: "אנו פועלים לייעול עבודת העירייה ולחסכון בכספי התושבים תוך הגדלת הנטל על המפעלים המזהמים כאשר הכספים שיתקבלו מכל אלה יתועלו לרווחת התושבים באפיקים חדישים וחשובים יותר".
בתוך כך, בעקבות פניות תקשורת, פרסם המשרד להגנת הסביבה תגובה ראשונית לפרסום של "מרכז מחקר סביבתי חיפה" מהיום, אנו מביאים אותם כלשונם:
"מבדיקה ראשונית של הדוח עולה כי הניתוח בו אינו נכון. הנתונים אינם מדויקים בלשון המעטה והם משופעים במידע שאינו נאמן למציאות. כל מטרת פרסומם היא לייצר היסטריה ציבורית שאינה במקומה, וראוי היה לגלות אחריות ומקצועיות כאשר מפרסמים דוחות פסאודו-מדעיים העוסקים בנושאים קריטיים לבריאות הציבור. הדוח הוא חובבני במקרה הטוב והוא מבצע מניפולציה בעיבוד המספרים והנתונים כדי לזכות בכותרות. ההאשמות בדוח אינן חדשות, נשמעו לא פעם לאורך השנים, והן גובלות בהוצאת לשון הרע כלפי המשרד ועובדיו.
"המשרד להגנת הסביבה מדגיש כי בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי באיכות האוויר במפרץ חיפה, ומגמות ההפחתה במפרץ חיפה ברוב הפרמטרים ובמרבית המקורות הן ברורות. היכן שיש חריגות – כמו במקרה של מזהם מסוג בנזן בקרבת מתחם בז"ן בלבד - המשרד מבצע פעולות אכיפה נמרצות. המשרד מתמקד בהפחתת זיהום האוויר בחיפה והארץ כולה, וימשיך לעשות כן.
"הנתונים הרשמיים והבדוקים שאותם מפרסם המשרד להגנת הסביבה הם כי במפרץ חיפה התרחשה הירידה בין השנים 2009-2017 ירידה דרמטית במזהמים הבאים: SO2 – 85%; NOx – 58%; VOC – 77%; PM10- 62%; PM2.5 – 73%. אלו נתונים מבוקרים שנעשים על-פי שיטות מבוקרות ובדוקות בעולם. הנתונים בדוח של "מרכז מחקר סביבתי" מהווים מניפולציה, וכל בר דעת יודע כמה בקלות ניתן להטעות את הציבור במשחקי מספרים.
"איכות אוויר היא נושא שיש להיות מומחים כדי לדון בו, לא כל שכן להוציא נתונים המתיימרים להיות נאמנים למציאות. ועל כן, ככל שנעמיק בדוח, ברור כי נמצא עוד ועוד כשלים.
"הדוח סובל ממספר כשלים מהותיים, כמו למשל: בלבול קריטי של מושגים המכריעים מה מותר ומה אסור לפי חוק; דרישות לפעילויות שאינן קיימות באף מקום בעולם; השוואה בין פעילויות בחיפה ובמקומות אחרים בעולם (כמו יוסטון) ללא שימוש באמות מידה מוחלטות שמאפשרות השוואה; כותבי הדוח אינם מבדילים בין ערכי הסביבה שעלייה מהם נחשבת לחריגה על-פי החוק, לבין ערכי היעד שעל-פי החוק בישראל עלייה מעבר אליהם לא נחשבת חריגה. לצורך ההמחשה, לו היינו משווים את הריכוזים בכל מדינת ישראל לערכי היעד היינו מקבלים תוצאות דומות ואפילו גבוהות יותר באזורים שבהם יש זיהום תחבורתי או אבק - וכך הם מגיעים למספר חסר כל בסיס מקצועי של "700 חריגות בשכונות"; מכשירי ניטור שלטענת כותבי הדוח אינם קיימים בארובות המפעלים - קיימים בפועל, מתפקידים ומשדרים לציבור, ועוד.
"המשרד להגנת הסביבה ממשיך ביישום התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר בחיפה, שאומצה בהחלטת ממשלה. המשרד מפקח ואוכף באופן רציף על כלל מפעלי מפרץ חיפה, ובפרט קבוצת בז"ן, מיישם תוכניות הדוקות להפחתת פליטות ומשקיע משאבים רבים כולל תקציב וכוח אדם במטרה לשפר את איכות האוויר לתושבי מפרץ חיפה.
"יצוין, כי מערך הניטור הסביבתי של המשרד עומד בתקנים ובדרישות בינלאומיות והוא אחד ממערכי הניטור הראשונים בעולם שעברו הסמכה לתקן 17025 – בין המערכים הבודדים בעולם שיש לו בקרת איכות. כל הניסיונות להכפיש את מערך הניטור הסביבתי של המשרד לאורך השנים הוכחו כלא נכונות. המזהמים המנוטרים הם אותם מזהמים שמנוטרים במדינות אירופה ונעשה שימוש במכשור המתקדם ביותר העומד בדרישות התקינה. עם זאת, המשרד בוחן כל העת אמצעים חדשים לרבות אמצעי חישה מרחוק.
"מערך הניטור והדיגום במפרץ חיפה מספק תמונת מצב טובה ומהימנה על איכות האוויר בסביבה לאורך זמן ואזור מפרץ חיפה הוא המנוטר בעולם בכמות תחנות לנפש או תחנות לקמ"ר. במפרץ חיפה – אזור הכולל את חיפה והקריות, המועצה האזורית זבולון, רכסים, נשר, דליית אל-כרמל ועספיא – גרים 566 אלף איש. אזור המפרץ משתרע על פני 165 קמ"ר ופועלות בו כיום 28 תחנות לניטור רציף של איכות אוויר, מתוכן 25 תחנות קבועות ושלוש תחנות ניידות. זאת, לצד מערך משלים הכולל שמונה נקודות דיגום.
"באשר למחקרים: המשרד להגנת הסביבה פרסם קולות קוראים למחקרים בתחום "אפידמיולוגיה סביבתית - איכות אוויר במפרץ חיפה" במטרה לבחון את הקשר בין איכות האוויר במפרץ לתחלואה. הדגש היה על מחקרים ברמת הפרט (חשיפה פרטנית למזהמים סביבתיים, בחינת הקשר בין זיהום סביבתי לתחלואה במפרץ חיפה עם מאפיינים ברמת הפרט) וזאת על-מנת להתגבר על מגבלות המחקרים שנעשו עד כה רובם בשיטה האקולוגית. המחקרים הללו מבוצעים כיום, ויספקו תשובות מדעיות לשאלות מדעיות, המבוססים על מתודולוגיות מקובלות.
"רצ"ב דוגמאות למספר נקודות שעולות בדוח, שמטעות וחוטאות לאמת:
1. בדוח מפורסמות תרכובות אורגניות שאכן נמדדות - אך ריכוזיהן הם מתחת לערכי ייחוס ולכן אינן מהוות סיכון לאוכלוסייה.
2. מכשירי ניטור שלטענת כותבי הדוח אינם קיימים בארובות המפעלים, קיימים בפועל, מתפקידים ומשדרים לציבור.
3. כותבי הדוח דורשים להציב גלאי ניטור שאינם קיימים במציאות.
4. כותבי הדוח דורשים לתת ערכי סביבה לתרכובות שאין להם בשום מקום בעולם ערך סביבתי.
5. נתונים רבים מופרזים בהשוואה לנתוני האמת. לדוגמה: סטטוס תקלות במפעלים, שעות חריגה בלפידים ועוד.
6. כותבי הדוח אינם מבדילים בין ערכי הסביבה שעלייה מהם נחשבת לחריגה, לבין ערכי היעד שעל-פי החוק בישראל עלייה מעבר אליהם לא נחשבת חריגה. וכך הם מגיעים למספר מופרך של "700 חריגות בשכונות".
ראוי לציין שעליות מערכי היעד מתרחשות בכל הארץ הן לגבי חלקיקים והן לגבי אוזון, בעוד שמספר החריגות האמיתי הוא חריגות בודדות מערכי הסביבה. החריגות היחידות שמייחדות את חיפה בהשוואה למקומות אחרים הן החריגות של בנזן, מולן המשרד פועל במרץ.
7. השוואה בין מספר תחנות ניטור ביוסטון לבין מספרן בחיפה גם היא מופרכת, כי אינה לוקחת בחשבון את כמות בתי הזיקוק, את מספר התושבים ואת שטח הרשות. שימוש באמות מידה מוחלטות הופך את התמונה וחיפה מצטיינת בצפיפות תחנות ניטור גבוהה יותר.
8. בעיון בתוצאות שמתקבלות ביוסטון "שכחו" עורכי הדוח לכתוב שביוסטון הערך הקצר טווח של בנזן הוא 180 PPB שהם 560 מיקרוגרם/מ3 ובישראל ערך קצר טווח הוא 3.9 מיקרוגרם/מ3(!).
"כאמור, ככל שנעמיק בדוח, ברור כי נמצא עוד ועוד כשלים", לשון התגובה.
