בית המשפט המחוזי בירושלים החמיר (יום ד', 23.1.19) את עונשיהם של ניב אסרף, חייל משמר הגבול שבדה חטיפה בידי מחבלים, ושל חברו ערן נגאוקר, שסייע לו. על אסרף הוטלו תשעה חודשי מאסר בפועל ועל נגאוקר נגזרו שישה חודשי עבודות שירות לעומת שלושה.
השניים נדונו בידי בית משפט השלום בירושלים (השופט אוהד גורדון) לשישה ולשלושה חודשי עבודות שירות (בהתאמה).
השניים ביימו את החטיפה במאי 2015, פחות משנה אחרי רצח שלושת הנערים. אסרף הסתבך בחובות הימורים וביקש לגרום לנושיו להאמין שנחטף, אם כי גרסתו באוזניו של נגאוקר הייתה שברצונו לגרום לחברתו-לשעבר לשוב אליו. השניים הודו שנסעו יחדיו לקריית ארבע, אסרף הסתתר בסמוך לכניסה ליישוב ונגאוקר דיווח שהוא נעלם כאשר הלך לעבר כפר ערבי בעקבות תקלה ברכבם.
בעקבות הדיווח הופעל נוהל חרום מחשש לחטיפה ולאזור הוקפצו אלפי חיילים, כוחות מיוחדים וכלי טיס. רק כאשר נחקר נגאוקר כעבור מספר שעות בידי השב"כ, הוא הודה שמדובר בשקר והוביל את החוקרים למקום מחבואו של אסרף. השניים הודו במסירת ידיעה כוזבת ובקבלה ונסיון קבלה של דבר בתחבולה, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לגבי העונש.
השופטת
רבקה פרידמן-פלדמן מצטטת את דבריו של גורדון עצמו על המקרה וחומרתו, ומוסיפה: "נסיבות המקרה, שהן אחד השיקולים בקביעת מתחם עונש הולם, חריגות ביותר וחמורות ביותר. מעשיהם של המשיבים, שהעמידו בסכנה את אנשי כוחות הביטחון שנאלצו לחפשם באזור מסוכן, נעשו מספר חודשים לאחר חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים ז"ל". בשל כך, יש לקבוע להם מתחם ענישה חמור יותר מאשר במקרים אליהם התייחס גורדון.
עוד מציינת פרידמן-פלדמן את תסקיר שירות המבחן, לפיה למרות הודאתו - אסרף מתקשה לקבל אחריות על מעשיו ונזקק להצבת גבול חיצונית כדי לשמור על החוק. לעומת זאת, התסקיר בנוגע לנגאוקר היה חיובי וחלקו בפרשה היה קטן יותר. השופטים
אלי אברבנאל ו
חיה זנדברג הסכימו עם פרידמן-פלדמן.
