המחוזי קובע מהי "המראה"

המונח "המראת מטוס" לעניין תשלום פיצוי על עיכוב בטיסה, משמעותו הרגע בו הגלגלים מתנתקים מן הקרקע, ולא המועד בו המטוס נע מעמדת החניה שלו לקראת ההמראה. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, איברהים בולוס, בפסיקה ראשונה בסוגיה המעסיקה רבות את בתי המשפט לתביעות קטנות. בולוס דחה את ערעורה של חברת התעופה אלבה סטאר, על חיובה לפצות את עמוס ודניז פרל בשל עיכוב של למעלה משמונה שעות בהמראת טיסתם מתל אביב לוורונה. החברה טענה, כי המועד הקובע הוא זה שבו עזב המטוס את השער - חמש דקות לפני שהאיחור הגיע לקו שמונה השעות, המחייב בפיצוי. בית המשפט לתביעות קטנות קבע שהמועד הקובע הוא ההמראה בפועל, שהייתה תשע דקות אחרי קו שמונה השעות - ובולוס מאמץ פסיקה זו. לדברי בולוס, יש לתת לחוק את המובן הפשוט בלשון בני אדם, והמילה "המראה" מתייחסת להינתקות מן הקרקע. הדברים אמורים ביתר שאת כאשר מדובר בחוק צרכני, המיועד לפעול לטובת הצרכן מן השורה שאיננו משפטן. הוא גם מעיר, שקבלת פרשנותה של אלבה סטאר תגרום למצב אבסורדי, בו כל עיכוב שיחול לאחר היציאה מהשער - אפילו באשמתה של חברת התעופה - לא יזכה את הנוסעים בפיצוי. אלבה סטאר חויבה בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אביגיל כהן, דחתה על הסף את בקשתה של חברת אוקראינה אינטרנשיונל אירליינס לערער על חיובה לפצות ב-2,400 שקל כל אחד כ-15 נוסעים, אשר טיסתם מתל אביב לקייב המריאה באיחור של 11 שעות בשל מזג אוויר סוער בקייב, ואשר מנע את הגעת המטוס ארצה. החברה טענה, כי בית המשפט לתביעות קטנות שגה כאשר קבע, כי היה עליה להוכיח שעשתה כל שביכולתה כדי להוציא את הטיסה בזמן, ומדובר בהטלת אחריות מוחלטת החורגת מן החוק ומן ההיגיון. כהן אומרת, כי אין המדובר במקרה חריג המצדיק מתן רשות ערעור על פסיקתו של בית המשפט לתביעות קטנות. בית המשפט הגיע למסקנות עובדתיות בנוגע לפעולותיה של החברה בעקבות מזג האוויר הסוער, הוא לא הטיל עליה אחריות מוחלטת ולא רוקן מתוכן את הפטור הקיים בחוק. מדובר בקביעות הנוגעות כל-כולן לעניין הספציפי של הצדדים, לא נגרם עיוות דין ולכן אין מקום להתערבות של המחוזי. כהן גם מעירה, כי הפיצוי בו חויבה אוקראינה איירליינס, נמוך בהרבה מהסכום שהיה עליה להוציא כדי לחכור מטוס חילופי.

כונס הנכסים הרשמי יחזיר ל-רון פיין 865 שקל שגבה ביתר על בקשה לפשיטת רגל ויפצה אותו ב-1,800 שקל על כך שלא נענה לפניותיו ואילץ אותו לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות - קבעה השופטת דלית ורד. הכנ"ר גבה 2,465 שקל, בעוד התקנות אפשרו לו לגבות 1,600 שקל בלבד. תביעה ייצוגית נגדו התקבלה, אך הכנ"ר סירב להחזיר ל-פיין את ההפרש בנימוק שהתשלום נגבה ממנו שלא בתקופה המכוסה בתביעה הייצוגית. פיין תבע פיצוי של 30,000 שקל בשל טרחתו, אך ורד קבעה שהוא לא הוכיח שנגרם לו נזק וש-1,800 שקל הם הפיצוי ההולם.

כינויו של עו"ד טל לינוי "פרקליטו של השטן" בפיו של דניאל קלינק, ערב הבחירות המוניציפליות באוקטובר שעבר, אינו מהווה לשון הרע - קבעה הרשמת הבכירה אביגיל פריי. השניים התמודדו למועצת עיריית לוד ודבריו של קלינק התייחסו לכך שלינוי ייצג בעבר את איש חמאס דיראר אבו-סוסי. הדברים נכתבו בפייסבוק ולינוי תבע פיצוי של 33,500 שקל. פריי אומרת, כי מדובר בביטוי מקובל שאינו מייחס תכונה שלילית כלשהי ללינוי, אלא מציין את העובדה שלקוחו הוא איש מסוכן לישראל. אומנם גם במערכת בחירות אין להתיר להפוך את חופש הביטוי לחופש השיסוי, אך דבריו של קלינק אינם עוברים את הרף המותר בהתחשב בכך שמדובר בתקופת בחירות, מוסיפה פריי. מדובר בהבעת דעה והדבר ברור לקורא הסביר, דווקא על-רקע הבחירות. לינוי חויב בתשלום הוצאות בסך 400 שקל.

עו"ד שרון גלילי יחזיר ל-הלית אלאלוף 7,300 שקל מתוך 29,250 שקל שגבה ממנה - קבעה הרשמת הבכירה אירנה רוזן. אלאלוף שכרה את גלילי לנהל הליכים נגד אבי ילדיה, כולל בהוצאה לפועל, אך גלילי הודיע אחרי שמונה חודשים ושני דיונים שהוא מפסיק את הייצוג, משום שלשיטתו אלאלוף ביקשה שירותים נוספים תמורתם לא שילמה. רוזן קיבלה את גרסתה של אלאלוף, לפיה שכרה את גלילי לכל אורך חיי תיק ההוצאה לפועל ולא רק לטיפול בטענת "פרעתי" שהעלה בן-הזוג. היא מציינת, כי ברור שתיק הוצל"פ אינו מסתיים תוך שמונה חודשים, במיוחד כאשר מדובר בתיק מזונות שהטיפול בו עשוי להיות חודשי. אם גלילי היה רוצה להגביל את הטיפול, כפי שטען בדיעבד, היה עליו לעשות זאת במפורש בהסכם. לכן, גלילי הפר את ההסכם בכך שהפסיק את הייצוג. עם זאת, רוזן דחתה את תביעתה של אלאלוף לקבל בחזרה את כל שכר הטרחה ששילמה. רוזן העריכה את שכר הטרחה הראוי של גלילי ב-22,000 שקל והורתה לו להחזיר את ההפרש. היא מציינת, כי אינה פוסקת הוצאות בשל התנהגותם של שני הצדדים במהלך הדיון.