ההחלטה בתיקי נתניהו - לפני הבחירות

החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בפרשות בנימין נתניהו תתקבל לפני הבחירות - הודיע רשמית (יום ו', 1.2.19) עוזרו של מנדלבליט, גיל לימון, לפרקליטיו של ראש הממשלה. עוד מסר, כי ההחלטה "אינה צפויה להתקבל במהלך השבועיים הקרובים". צוות ההגנה, בראשותו של עו"ד נבות תל-צור, נפגש בשבוע שעבר עם מנדלבליט וטען שיש לדחות עד לאחר הבחירות את ההחלטה האם לזמן את נתניהו לשימוע לפני שיוחלט האם להעמידו לדין בפרשות 1000 (המתנות מארנון מילצ'ן), 2000 (נוני מוזס) ו-4000 (בזק). נתניהו ופרקליטיו טוענים, כי החלטה על שימוע לפני הבחירות - כאשר הציבור ישמע רק את עמדת התביעה ולא את עמדתו של ראש הממשלה - תהיה התערבות פסולה בהליך הדמוקרטי. בדחותו את עמדתו של נתניהו מזכיר תחילה מנדלבליט, כי קיים עקרון-על של שוויון בפני החוק וכי ההנחיות הקיימות מאפשרות לקבל החלטות גם בתקופת בחירות, תוך התחשבות במידת הזהירות הנדרשת. לכן, במישור העקרוני, אין להשהות גם החלטות על קיום שימוע, אפילו אם השימוע עצמו ייערך רק לאחר הבחירות. "השהיית תהליך העבודה הסדור שנקבע מראש בקשר לתיקי החקירה בעניינו של ראש הממשלה עד לאחר מועד הבחירות, יש בה כדי לפגוע בעיקרון של שוויון הכל בפני החוק, ולחרוג מהכלל שנקבע בהקשר זה כאמור בהנחיה. יתרה מכך, המתנה עם פרסום החלטה כאמור, אף אינה עולה בקנה אחד עם זכות הציבור לדעת", כותב לימון. "נדרשים טעמים כבדי משקל ומכריעים על-מנת לחרוג מהכלל המתואר. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, טעמים אלו אינם מתקיימים בנסיבות העניין". לימון אומר בשמו של מנדלבליט, כי תהליך הטיפול בתיקי נתניהו נקבע זמן רב לפני הקדמת הבחירות. חלק ניכר מן החומר היה מוכר לבכירי הפרקליטות אשר ליוו את החקירה, ולכן אין בסיס לטענת הסניגורים כאילו התהליך הואץ - הוא מוסיף. עוד מובטח, כי אם תהיה החלטה על שימוע, ידגיש מנדלבליט את משמעותה ויבהיר שאין המדובר בהחלטה סופית. מנדלבליט דוחה את הטענה העיקרית של נתניהו: "אשר לטענה כי החלטה של היועץ המשפטי לממשלה על כך שהוא שוקל להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, עלולה להשפיע על תוצאות הבחירות, נציין כי כפי שנקבע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה האמורה, ככלל, על התביעה הכללית להמשיך מלאכתה הסדורה ללא קשר למועד הבחירות, בזהירות המתחייבת. כך הדבר בוודאי עת מדובר בהליך יסודי ומדוקדק לגיבוש עמדה בתיקים, שהחל זמן רב לפני הקדמת הבחירות. דווקא עצירתו של הליך זה בנקודת הזמן הנוכחית, למשך חודשים, עלולה להיתפס כנגועה ב'הטיה פוליטית', והיא אינה עולה בקנה אחד עם חובתה של התביעה הכללית לפעול במקצועיות ובשוויון. "טעם עיקרי ונוסף לפרסומה ברבים של החלטה כאמור, כמקובל, באופן רשמי ומסודר, מיד לאחר קבלתה, בין אם מדובר בהחלטה על שקילת הגשתו של כתב אישום בכפוף לשימוע ובין אם מדובר בהחלטה על סגירת תיק, נעוץ בכך שפרסום שכזה ישרת אף את 'זכות הציבור לדעת' זכות המשתרעת ללא כל ספק אודות הכרעות כגון דא. "מצב בו ההחלטה תתקבל על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, אולם תהיה ידועה רק למספר מצומצם של יודעי ח"ן, והכל למשך שבועות ארוכים טרם מועד הבחירות, אינו תקין ואינו רצוי. הדבר יפגע בזכות הציבור לדעת אודות החלטה כה חשובה שכבר התקבלה. יתרה מזו, אי-פרסום החלטה משך שבועות ארוכים, במועד כה רגיש, עלול להוביל לפרסומים שגויים וספקולטיביים, שאף הם בתורם עלולים להשפיע על תוצאות הבחירות". מנדלבליט דוחה במילים חריפות במיוחד את הטענה, כי יתקשה לנהל שימוע כהלכתו לאחר הבחירות: "אין בטענה זו דבר וחצי דבר. וכך גם בטענות אחרות המבקשות לייחס להכרעותיו של היועץ המשפטי לממשלה סיבות שונות ומשונות, כדוגמת לחץ ציבורי או אחר". נתניהו יכול לעתור לבג"ץ נגד מנדלבליט, ולימון אף רומז לאפשרות זו בסיום מכתבו ("על-מנת שתוכלו לכלכל את צעדיכם בהתאם, בנקודת הזמן הנוכחית, בשים לב לאפשרות לקבלת ההחלטה במועד קרוב"). עם זאת, הסיכוי שבג"ץ יתערב הוא קלוש מאוד, וספק אם נתניהו יבקש לפתוח חזית נוספת מול מנדלבליט.