סקר חדש מגלה כי כרבע מחברות ההייטק הישראליות בוחנות התרחבות בחו"ל על חשבון פעילות בארץ, זאת לצד כ-21% נוספים אשר כבר כיום קיימת להם פעילות בחו"ל. על-פי הסקר, שהוזמן על-ידי התאחדות התעשיינים, היעד העיקרי למיקור החוץ של החברות הוא אוקראינה.
כ-45% מחברות ההייטק המשתמשות במיקור חוץ עושות זאת באמצעות עובדים באוקראינה. 16% נוספים מוציאים את העבודה מישראל לארצות הברית, 10% לרוסיה ו-10% נוספים להודו, המהווה מוקד מיקורחוץ עולמי גם עבור ענקיות הייטק עולמיות.
שורש הבעיה נעוץ, לטענת התאחדות התעשיינים, בהיצע עובדים נמוך לתעשיית ההייטק בישראל. לפי סקר דוח ההון האנושי לשנת 2018 של הרשות לחדשנות, קיים מחסור חמור של כ-15,300 משרות טכנולוגיות בתעשייתההיי-טק זאת בשל התבססות מהירה של חברות היי-טק בישראל לעומת מספר בוגרי המקצועות הנדרשים. מהשוואה בינלאומית ניתן לראות כי בשנת 2015 שיעור הלומדים מקצועות בתחומי הטכנולוגיה, ההנדסה, המתמטיקהוהמדעים בישראל הינו נמוך יחסית ועומד על כ-20% מסך בוגרי התואר הראשון לעומת שיעור של כ-37% בגרמניה, כ-32% בקוראיה וכ-31% בהודו.
על-מנת להתמודד עם היצע העובדים הנמוך, פונות חברות היי-טק רבות פונות לשירותי מיקור חוץ בחו"ל. לפי דוח הרשות לחדשנות, כ-22% ממשיבי הסקר העידו כי הם מעסיקים היקף נרחב של עובדיםבחו"ל באמצעות מיקור חוץ, תוך שימוש הולך וגובר. כ-65% מהחברות העידו שהשימוש בהון האנושי במדינות זרות מיועד לשירותי מחקר ופיתוח. "המשך התבססות חברות היי-טק ישראליותבחו"ל עלול להוביל לחוסר מיצוי היכולת של תעשיה זו בשוק הישראלי וכתוצאה מכך לאובדן תוצר", טענו בהתאחדות התעשיינים.
עוד טוענים בהתאחדות כי אתגר נוסף שמקשה על חברות ההיי-טק הישראליות הוא השחיקה בתקציבי התמיכה הממשלתית. לטענת ההתאחדות, משקל המענקים והתמיכותבמו"פ במסגרת תקציבי הרשות לחדשנות כאחוז מהתוצר המשקי ירד מכ-0.32% בשנת 2001 לכ-0.13% בלבד בשנת 2018. בנוסף, מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשנת 2016 מקורם של כ-2% בלבד מהוצאות המימון למו"פ במגזר העסקי היו מתקציבי הרשות לחדשנות. "שחיקה זו, פוגעת ביכולתם של חברותההיי-טק להציג חדשנות, לפתח יתרונות יחסיים ולבסס מנועי צמיחה עסקיים חדשים", ציינו.
