בג"ץ מנע שימוש בתורם זרע סדרתי

אין לקבל תרומת זרע מהתורם הסדרתי פרופ' ארי נגל, משום שמדובר במודל של "אין-הורות" שלא ניתן לאפשר. כך קובע (יום ד', 13.2.19) שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל. רווקה בת 42 ביקשה להרות מזרעו של נגל, שלדבריו-הוא כבר הוליד 35 ילדים מתרומות לנשים שונות, בנוסף לשלושת ילדיו מאשתו. משרד הבריאות דחה את הבקשה, שכן התקנות מאפשרות כיום תרומת זרע רק ממי שמיועד לשמש כאביו של התינוק או מתורם אנונימי. במקרה של נגל, זהותו ידועה והנדל מגיע למסקנה שלמרות ההצהרות שלו ושל האישה - הוא אינו מתכוון למלא את חובותיו כאביו של התינוק. "מדובר במקרה המבקש לרוקן מתוכן את מוסד ההורות, באופן שחותר תחת תקנת הציבור וטובת הילד שטרם נולד, וזאת מבלי שנגרמת מן העבר השני פגיעה של ממש בליבתה של זכות כלשהי", קובע הנדל. "למעשה מדובר באין-הורות או בהורות על תנאי מצד העותר [נגל]. האינטרס הציבורי וטובת הילד שייוולד אינם עולים בקנה אחד עם מודל הורות שכזה, כך בין אם הדבר נאסר על-פי דין ספציפי ובין אם על-פי דין כללי מכוח תקנת הציבור". הנדל מצא מספר הוכחות לכך שמדובר במודל פסול. נגל ביקש להפרות שבע נשים שונות במחצית השנייה של 2017. הוא נשוי בארה"ב, לדבריו מצוי בהליכי גירושין אך גם הצהיר בפני משרד הבריאות שאינו נשוי - מה שמטיל צל על אמינותו. כאמור, הוא אב לפחות ל-35 ילדים ברחבי העולם, וברור שאין ביכולתו למלא את חובותיו ההוריות והכלכליות כלפיהם. ההסכם בינו לבין העותרת מעניק לאחרונה את כל הסמכויות ההוריות, "מדובר בהסכם אשר מותיר את מוסד ההורות קליפה ריקה מתוכן". והנדל מעיר: "בהסכם הנדון 'הוסמכה' האם להגדיר את תפקידו של האב ואת היקף מעורבותו בחינוך הילד, אם בכלל. היכן הילד בהסדר זה?". התרומות המרובות עלולות להוליד אחים-למחצה שלא יידעו על קרבתם, על כל הכרוך בכך. התנהגות שכזאת עלולה ליצור "שוק" של תרומות זרע שיעקוף את האסדרה. הנדל דחה את הטענה לפיה התקנות בנושא תרומות הזרע הותקנו בחוסר סמכות, אך מדגיש שהשימוש בפקודת בריאות העם הוא בעייתי ועל המחוקק להסדיר את הנושא כולו. השופטים מני מזוז וענת ברון הסכימו עם הנדל, תוך שגם הם מדגישים שחשוב שהמחוקק ייכנס לתמונה. את העותרים ייצגה עו"ד הדס ברוה, את משרד הבריאות ייצגה עו"ד הדס ערן, ואת בית החולים מדיקל סנטר - עו"ד סיגל שלימוף-רכטמן.