אלדד תמיר, בעל השליטה בקבוצת תמיר-פישמן, פעל בצורה פסולה לשמירת השליטה בחברת קרנות הנאמנות של הקבוצה, מבצע פעולות בהן יש לו עניין אישי ומפר הסכם עם המנכ"ל לשעבר של החברה. כך טוען
טמיר שפירא, ששימש כמנכ"ל החברה בין ספטמבר 2017 לינואר השנה.
שפירא מבקש (14.2.19) מבית המשפט המחוזי בתל אביב לקבוע, כי הוא זכאי ל-30% ממניות תמיר-פישמן קרנות הנאמנות. על-פי התביעה, החברה מנהלת 21 קרנות נאמנות בעלות נכסים בסך 2.2 מיליארד שקל. לא נאמר בה מהו שוויה המוערך של החברה.
שפירא שימש בשנים 2017-2014 כסמנכ"ל השיווק של אילים קרנות נאמנות, ולדבריו הביא לצמיחת נכסיהן ממיליארד שקל ל-11 מיליארד שקל. על-רקע זה, הוא אומר, גייס אותו תמיר לחברת קרנות הנאמנות שבבעלותו, שסבלה מפדיונות ניכרים נטו ומהפסדים תפעוליים. השניים הסכימו, כי שפירא ותמיר יהיו המנכ"לים המשותפים של החברה, כאשר שפירא יופקד על ניהול החברה והשיווק, בעוד תמיד יטפל בהשקעות. מאחר שהשכר שקיבל שפירא היה נמוך משמעותי מזה שניתן לו באילים, הוסכם שהוא יקבל אופציות ל-30% ממניות החברה.
לדברי שפירא, הוא הצליח להגדיל את נכסי הקרנות מ-760 מיליון שקל ל-2.2 מיליארד שקל ולעבור לגיוסים נטו בהיקף ניכר, בעוד תמיר כמעט ואינו ממלא את תפקידו בתחום ניהול ההשקעות. אולם דווקא בשל הישגיו החל תמיר לפעול לקיצוץ סמכויותיו ולהפרת הסכם האופציות, כך שיישארו בידיו כמה שיותר מניות - טוען שפירא. בין היתר טוען שפירא, כי תמיר עקף אותו וניהל שיחות ישירות עם הכפופים לו, התערב בתחום השיווק ויזם קמפיין כושל.
עוד טוען שפירא, כי בעוד הוא החליט בתחילת 2018 שלא להעלות שכר בשל מצבן של הקרנות, העלה תמיר את שכרם של שני מנהלי קרנות - כולל של אחיינו, דניאל לייטנר. מנהל הכספים של החברה, מוטי קורן, עקף את שפירא ובהוראתו של תמיר העניק בונוסים גבוהים מאלו שאישר שפירא, תוך הפרת זכויות החתימה - נטען בתביעה. בהמשך הורה תמיר להעסיק את בנו, גל תמיר, כאחראי על המדיה החברתית של החברה, למרות העדר כישורים ובלא אישורו של שפירא. תמיר גם הורה לשלם 10,000 שקל ליעקב מהגר, חברו של בנו, תמורת עבודה עליה לא ידע שפירא.
בהמשך התביעה מתאר שפירא פעולות שנעשו לטענתו כדי לדלל את חלקו במניות החברה, כולל העמסת הוצאות במאות אלפי שקלים עליה, כך שיהיה לכאורה צורך בהזרמת הון מצידו של תמיר - מה שיגדיל את חלקו-שלו ויקטין את זה של שפירא. בהמשך בוצעו עסקות בהן היה לתמיר עניין אישי, כולל הענקת שירותים לקרן בה תמיר שותף באופן פרטי - מצב שהעמיד את החברה בפני סכנה רגולטורית, כלשון התביעה.
עוד טוען שפירא, כי לנוכח המתיחות הגואה בינו לבין תמיר, יצר האחרון סביבת עבודה בלתי אפשרית מבחינתו. לדבריו, תמיר ונותני שירותים אחרים - כגון מנהלת משאבי האנוש של החברה, אסנת הררי-רימון - הקליטו אותו בצורה קבועה, מתוך כוונה שהוא ייכשל בלשונו וכך ניתן יהיה להצדיק את פיטוריו ואת דילולו. לדברי שפירא תקווה זו נכזבה, אך בסופו של דבר הסתיימה העסקתו לאחר שהשמיע את טענותיו בנוגע להתנהלותו של תמיר. לפני כן תכננה החברה לזמנו לשימוע בטענה שהוא דרש להעלות את שכרו כתנאי להעלאת שכרם של מנהלים אחרים - עילה אותה הוא מכחיש - אך השימוע בוטל.
לדברי שפירא, בשל הנסיבות של סיום העסקתו, הוא זכאי לממש את האופציות ל-30% ממניות החברה. הוא טוען, כי לא היה כל צורך בביצוע הזרמת ההון האחרונה בסך 2.1 מיליון שקל, אשר בוצעה לאחר סיום העסקתו וגרמה לדילול נוסף שלו, והוא מבקש מבית המשפט לבטל אותה. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד נדב יריב ועומר יניב, וטרם הוגש כתב הגנה.
