התובע המיוחד בפרשה הרוסית,
רוברט מולר, אינו ממליץ על כתבי אישום נוספים מעבר ל-34 שהגיש בשנתיים של עבודתו. מולר הגיש (יום ו', 22.3.19) את הדוח שלו לשר המשפטים, ויליאם באר.
באר הוא שיחליט האם, מתי וכמה יפורסם מתוך דוח מולר. הוא מתכנן להעביר תמצית לקונגרס, אך לא ביממה הקרובה. העובדה שמולר אינו ממליץ להעמיד לדין את הנשיא
דונלד טראמפ, היא איתות לכך שלא מצא ראיות נגדו לקנוניה עם רוסיה במסע הבחירות שלו ולשיבוש הליכים. כמו-כן, יש להמתין ולראות מה – אם בכלל – אומר מולר על ילדיו של טראמפ, ובמיוחד על דונלד טראמפ הבן שיזם פגישה ידועה עם עורכת דין רוסייה שהבטיחה מידע מכפיש על
הילרי קלינטון.
עם זאת, ייתכן שהדוח כולל קביעות שיספיקו לדמוקרטים כדי להתחיל בהליך להעמיד לדין את טראמפ בקונגרס; מדובר בהליך פוליטי יותר משפטי, ולכן שאלת הראיות היא משנית יחסית. הליך זה – Impeachment - מתחיל בדיונים בוועדת המשפטים של בית הנבחרים, המחליטה האם להגיש כתב אישום לאישור מליאת בית הנבחרים. הדמוקרטים שולטים בבית זה, ולכן תיאורטית יכולים להעביר כתב אישום. המשפט עצמו מתנהל בסנאט, בראשותו של נשיא בית המשפט העליון, ויש צורך ברוב של 67 מבין 100 חבריו כדי להרשיע ולהדיח את הנשיא. מאחר שלרפובליקנים יש רוב של 53 מול 47, אין כרגע כל סיכוי להרשעה של טראמפ.
יתרה מזאת: החוקה מאפשרת להעמיד לדין את הנשיא רק על "בגידה, שוחד ועבירות חמורות". המשמעות של המילים "עבירות חמורות" שנויה במחלוקת מזה למעלה מ-200 שנה, אם כי מקובל לקבוע ששיבוש הליכים מהווה עבירה שכזאת (זוהי אחת העבירות שיוחסו לריצ'רד ניקסון ו
ביל קלינטון). אולם אם דוח מולר אינו מצביע על ראיות של ממש לקנוניה בין טראמפ לרוסיה ולשיבוש הליכים – יתקשו הדמוקרטים אפילו להתחיל בהליך העמדה לדין.
כצפוי, הדמוקרטים בקונגרס דרשו מיד לפרסם את הדוח במלואו. בית הנבחרים החליט כמעט פה אחד לפני שבועיים לדרוש לפרסם את הדוח, אם כי הרוב הרפובליקני בסנאט לא העלה להצבעה החלטה דומה. להחלטות אלו אין משמעות חוקית, אך הן יוצרות לחץ פוליטי וציבורי על באר. אם הדוח אכן מנקה את טראמפ אישית, ייתכן שהרפובליקנים יתמכו בפרסומו. באר הבטיח לפני חודשיים, בעת השימוע בסנאט על מינויו, כי יפעל לפרסום מירבי של ממצאי מולר – בכפוף לנהלים.
אפשרות אחרת שהיא שוועדת המשפטים של בית הנבחרים, בראשותו של אדם שיף הדמוקרט, תזמן את מולר ותחייב אותו להציג בפניה את הדוח. במקרה כזה ייתכן שיהיה צורך בהכרעה משפטית: מה גובר – הזימון של הוועדה או נוהלי משרד המשפטים המעניקים לשר את הזכות הבלעדית בנוגע לפרסום.
באר הודיע אמש לקונגרס שקיבל את דוח מולר, ואמר שהוא בוחן אותו ומקווה לתדרך את הצירים אולי כבר בסוף השבוע הנוכחי, לאחר שהתייעץ על כך עם סגנו,
רוד רוזנשטיין (שמינה את מולר ופיקח על רוב החקירה) ועם מולר עצמו. לדבריו, הגשת הדוח היא סיומה של החקירה בנוגע להתערבות הרוסית בבחירות 2016 והנושאים הקשורים אליה – דהיינו, החשדות לשיבוש הליכים.
מולר מונה לאחר שטראמפ פיטר את ראש ה-FBI,
ג'ים קומי. הוא מולר ניהל שני קווי חקירה מרכזיים: האם הייתה קנוניה בין הקמפיין של טראמפ לבין רוסיה, אשר התערבה לטובת טראמפ בעיקר באמצעות חדירה למחשבי המפלגה הדמוקרטית ופרסום תכנים מתוכם; והאם טראמפ ניסה לשבש את החקירה. בכל כתבי האישום שהגיש מולר עד כה, הוא לא העלה טענות מסוגים אלו. אם מולר מצא ראיות לכאורה לעבירות אחרות נגד טראמפ, קרוב לוודאי שלא ניתן להעמידו לדין בזמן כהונתו.
מולר הגיש כתבי אישום נגד 34 איש, כולל כעשרה פצחנים ואנשי מודיעין רוסים (שכמובן לא נחקרו ולא התייצבו בבית המשפט). הנאשמים העיקריים נמנו על בכירי מקורביו של טראמפ: יו"ר הקמפיין,
פול מנפורט; היועץ לביטחון לאומי,
מייקל פלין; והיועץ הפוליטי רוג'ר סטון. רוב הנאשמים הגיעו להסדרי טיעון, במסגרתם הודו בדרך כלל בקיום מגעים עם גורמים רוסיים ובהסתרתם מהקונגרס ומהציבור. איש מהם לא טען, ככל הידוע, כי פעל בהוראתו או בידיעתו של טראמפ.
חקירתו של מולר הסתעפה גם לנושאים אחרים, אותם העביר לטיפולם של תובעים מתאימים - בעיקר מעשיו של
מייקל כהן, שהיה פרקליטו האישי של טראמפ. חקירות אלו יימשכו ללא קשר לסיום עבודתו של מולר, והן נוגעות בין היתר לתשלומי השתקה של טראמפ לנשים שלטענתן ניהלו איתו רומן ולעניינים כספיים אחרים של קבוצת טראמפ.
