העליון: להפעיל בצורה מעשית את חוק כבוד האדם

"חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נועד להטמיע את ההגנה על הזכויות המוגנות בו במשפט הישראלי. חשוב שהגנה זו תבוא לידי ביטוי גם בחייהם של בני אדם הלכה למעשה". כך אומרת שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, בהסכמת השופטים נעם סולברג ודוד מינץ. הדברים נאמרו (21.2.19) בפסק הדין בעתירתו של אדם, המתמודד עם מחלה ניוונית קשה של אשתו ופנה לבג"ץ לאחר שלא הצליח לקבל סיוע בהליכים אחרים. האיש ביקש לנהל הליכי הוצאה לפועל נגד בני משפחתה של אשתו, שלא צייתו לפסק דין שהורה להם להשתתף במימון הטיפול הסיעודי הדרוש לה, אך נדחה משום שהוא האפוטרופוס לגופה ולרכושה - אך לא האפוטרופוס לדין. ברק-ארז דחתה את העתירה, שכן הפתרונות מצויים במישורים אחרים, אך התוותה דרך בה על גורמים שונים לסייע לאיש. במסגרת זו היא אומרת, כי את חוק כבוד האדם וחירותו יש להפעיל גם במישור חיי היום-יום. "נסיבות החיים הקשות של העותר ומשפחתו נגלו אלינו מבין הכתובים, וכפי שכבר צוין, זעקו מתוכם. כן הורגשה תחושת התסכול והמצוקה של אדם שמתקשה למצות עד תום את זכויותיו, וליתר דיוק את זכויותיה של אשתו, שאותה הוא סועד במסירות. מן הדברים מצטיירת תמונה של אדם שנותר כמעט לבדו בקרב על חייה וכבוד האדם של אשתו", היא מציינת. ברק-ארז מסבירה בצורה מפורטת כיצד על העותר לפעול, כולל פנייה לסיוע המשפטי (תוך מתן פרטי ההתקשרות) וציון ההליכים המשפטיים שבהם יש לנקוט. היא מציינת לטובה את תשובתה של הפרקליטות לעתירה, אשר "ניכר ממנה כי מצוקתם של העותר והחסויה עמדה לנגד עיני מנסחיה. זאת, לאחר תקופה ארוכה שבה נראה כי לא תמיד כך נהגו אחרים". בסיום פסק הדין אומרים השופטים, כי הם ממליצים "כי כל העוסקים במלאכה יתגייסו לסייע לעותר ולחסויה, שדומה כי עד כה הטיפול בעניינם התעכב יותר מכפי שהיה ראוי, הכל כמובן במסגרת מגבלות הדין".