שמואל מרום, לשעבר מבעלי חברת התיירות דיזנהויז, ישלם 5 מיליון שקל לבנק הבינלאומי. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דניה קרת-מאיר, קיבלה את תביעתו של הבנק נגד מרום, ודחתה את תביעתו של מרום שעמדה על 73 מיליון שקל.
מרום היה בעליה של חברת יוניטרוול, אשר מוזגה עם דיזנהויז בה החזיק ב-30% מן המניות עד שמכר אותן לקבוצת אי.די.בי. התביעות ההדדיות התייחסו לפעילות בחשבונותיהן של יוניטרוול וחברת שמרום, באמצעותה החזיקו מרום ורעייתו במניותיה, בעשור שעבר.
מרום טען, כי הבנק נושא באחריות להפסדי העתק שנגרמו בחשבונות כתוצאה מפעילות במטבע חוץ, משום שביצע פעולות מסוכנות בהיקף אדיר (12 מיליארד דולר) כדי לקבל עמלות ומבלי להסביר לו את הסיכון הכרוך בהן. בין היתר טען, כי הבנק ניצל לרעה את הידידות שנוצרה בינו לבין זאב גוטמן, שהיה אז מבכירי הבינלאומי ולימים המשנה למנכ"ל ויו"ר
בנק ירושלים. הבנק טען, כי החברות נותרו חייבות לו 3.7 מיליון שקל.
את רוב פסק הדין מייחדת קרת-מאיר לדחיית תביעתו של מרום. היא אומרת, כי עדותו הייתה בלתי אמינה ומתחמקת, בעוד העדים מטעם הבנק היו אמינים ומשכנעים. נקבע, כי מרום וחשבת יוניטרוול, דונרה רוזנצוויט, ניהלו בעצמם את פעילות המט"ח, הנגזרים והאופציות בחשבונות, וכי מרום הוא זה שהוביל בעיניים פקוחות את ההשקעות בתחומים אלו. השניים היו בקיאים בתחום ונתנו בעצמם את הוראות ההשקעה, לעיתים בניגוד לייעוץ שקיבלו מהבנק.
מרום ידע בזמן אמת על ההפסדים, אך לא העלה טענות ולא פעל להפסקת השקעות אלו. הוא לא הוכיח את קיומן של השקעות ספציפיות בהן לטענתו נגרמו לו הפסדים. הבנק אומנם העניק למרום ייעוץ בצורה שעמדה בניגוד לחוק, אך לא ייעוץ זה הוא שהוביל להפסדים, אלא החלטתו של מרום להשקיע עשרות מיליונים בתחום המט"ח גם כאשר נגרמו לו הפסדים משמעותיים - קובעת קרת-מאיר.
קרת-מאיר קיבלה במלואה את תביעת הבנק, שכן טענות ההגנה של מרום מפניה היו זהות לטענותיו בתביעתו-שלו. היא קבעה, כי סכום התביעה ישא ריבית והצמדה מאז הגשתה, כך שכיום מדובר על 5 מיליון שקל. מרום גם חויב בתשלום הוצאות בסך מיליון שקל.
