|
|
|
תאריך:
|
06/03/2019
|
|
|
עודכן:
|
06/03/2019
|
|
+עופר כסיף נפסל מהתמודדות לכנסת
|
|
22:23 06/03/19 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
|
|
המועמד מטעם חד"ש-תע"ל כינה את חיילי צה"ל פושעי מלחמה ▪ רע"ם- בל"ד נפסלה ▪ ההחלטות כפופה לאישור בג"ץ ▪ נדחתה הבקשה לפסול את התמודדות רשימת חד"ש-תע"ל כולה
|
|
|
כסיף. "החלטה פוליטית" [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
+כחול לבן: לא תהיה הינתקות שנייה
|
|
17:49 06/03/19 | איציק וולף | לרשימה המלאה
|
|
מפלגת כחול לבן פרסמה את המצע שלה לבחירות לכנסת ▪ אינו כולל את המילים 'מדינה פלשתינית' ומכיל הצהרת כוונות להיפרדות מהפלשתינים תוך הידברות בין ישראל למדינות ערב ותוך שמירה על גושי ההתיישבויות, על בקעת הירדן, על ירושלים ועל הגולן
|
|
|
קורצים לימין [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
+מיכאל בן ארי יתמודד לכנסת ה-21
|
|
17:30 06/03/19 | איציק וולף | לרשימה המלאה
|
|
ועדת הבחירות המרכזית דחתה את בקשת הפסילה של ד"ר מיכאל בן ארי מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-21 ▪ 16 חברי כנסת התנגדו לפסילה ו-15 תמכו בה - בניגוד לעמדת היועמ"ש ▪ סבירות גבוהה ששאלת מועמדותו תופנה כעת לבג"ץ
|
|
|
בן ארי. יוכל להתמודד [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
+יהדות התורה וש"ס חתמו על הסכם עודפים
|
|
17:23 06/03/19 |
|
|
יהדות התורה ו ש"ס חתמו על הסכם עודפים בין שתי הסיעות לקראת הבחירות הקרובות לכנסת ה-21. בשתי המפלגות מדגישים שחתימה על הסכם העודפים מבטאת את שיתוף הפעולה הקיים בין ראשי המפלגות והנציגים, וכי ימשיכו לפעול יחדיו גם בקדנציה הקרובה ובתיאום מלא.
|
|
+עימותים וצעקות בדיון בוועדת הבחירות
|
|
12:45 06/03/19 | מירב ארד | לרשימה המלאה
|
|
בדיון פרץ עימות כשח"כ פריג' צעק לבן גביר: "גזען" וזה השיב לו: "לך למרמרה" ▪ בן-ארי: "היועמ"ש הוציא את דבריי מהקשרם"
|
|
|
איתמר בן-גביר, מיכאל בן-ארי [צילום: נעם רבקין פנטון/פלאש 90]
|
|
|
|
+על "נאורות" ועל צביעות
|
|
10:39 06/03/19 | ד"ר רון בריימן | לרשימה המלאה
|
|
לפי דעת ה"נאורים" בעיני עצמם טרנספר וטיהור אתני של ערבים הוא פסול ואסור ואילו טרנספר וטיהור אתני של יהודים הוא כשר ומותר, ואף כלול בעיניהן במסגרת ערכים דמוקרטיים ונאורים ▪ לאותם "נאורים" יש להבהיר: הטרנספר לא יעבור!
|
|
|
כחול לבן. "נאורים" [צילום: נועם ריבקין פנטון/פלאש 90]
|
|
|
|
+בן-גביר תבע חצי מיליון ש"ח מח"כ שפיר
|
|
10:26 06/03/19 | מירב ארד | לרשימה המלאה
|
|
עו"ד איתמר בן גביר הגיש תביעה נגד שפיר, לאחר שזו קראה לאנשי עוצמה יהודית 'נאצים' ▪ בדיון פרץ עימות כשח"כ פריג' צעק לבן גביר: "גזען" וזה השיב לו: "לך למרמרה"
|
|
|
בן-גביר בדיוני הוועדה [צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש 90]
|
|
|
|
+עיקרן תחילה
|
|
10:03 06/03/19 | איתן אראל | לרשימה המלאה
|
|
אני משוכנע שכל קורא, בשתי רגליו על הקרקע, כאמור: "כאן ועכשיו", ינחש נכונה איזה סקר/ים יבחרוּ לצטט כ"עיקר החדשות" ב"כאן רשת-ב"...!
|
|
|
עיקר החדשות [צילום: סיטי פלטון]
|
|
|
|
+שוחד, הכל מותר
|
|
08:55 06/03/19 | דן מרגלית | לרשימה המלאה
|
|
לא לימדו שיעורי אזרחות כראוי בבית הספר הישראלי לדורותיו, ממש לא
|
|
|
נתניהו. חשד כבד [צילום: אהרון קורהן/פלאש 90]
|
|
|
|
+העופרים כמשל
|
|
08:43 06/03/19 | ציפי לידר | לרשימה המלאה
|
|
בשולי הכותרות: הרכש המאכזב במפלגת גנץ ▪ ברקוביץ - לאט אבל בטוח. תשאלו את נמיר ברקת ▪ ולקינוח מה לומדים מהשלט בחנות?
|
|
|
ברקוביץ'. סירב [צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש 90]
|
|
|
| סמוטריץ' פועל לתיקון חוק החסינות של חברי הכנסת |
|
|
1 |
|
| |
לשופטים בישראל חסינות מוחלטת מותר להם הכל
במדינות העולם מלבד ישראל חסינות השופטים הינה מוגבלת. למשל בארצות הברית. שם, מתדיין שרואה עצמו נפגע יכול להגיש תביעה נגד השופט אשר חסינותו לא תעמוד לו. בישראל חסינות השופטים הינה מוחלטת גם אם החלטה שפוטית נתנה מתוך רשלנות, זדון או מניעים מושחתים, אין לנפגע כל אפשרות להגיש תביעה נגד שופט. חסינות כזו הינה כפירה בשויון ופגיעה קשה בניזוק. ככלל לכל עובדי הציבור במדינה ישנה חסינות לאלו כמה טעמים: בחשש מפני 1. הרתעת יתר ולפגיעה קשה בתפקוד עובדי השירות הציבורי, 2 שיבוש בפעולת ולריבוי תביעות סרק ואיבוד זמן ומשאבים. 3. עיוות שיקול הדעת. 4. עומס כבד על הקופה הציבורית והצפת בתי המשפט בתביעות 5. רצון לשמור על כבוד הדדי בין הרשויות. כאן מתבקשת החלטת רשות שיפוטית אחת בעניין החלטה שנתנה רשות שיפוטית אחרת.
לעובדי ציבור הוענקה חסינות חלקית שאינה כוללת התרשלות. לבתי המשפט הוענקה חסינות מלאה. וכך נקבע בסעיף 8 לפקודת הנזיקין "אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוט" לרבות בורר - חסינותו של אחד מחברי הרשות השופטת הינה מלאה. גם אם התרשל אף פעל מתוך מניע פסול, לא ניתן לתבוע אותו על מעשיו"
בישראל נהנתה הרשות השופטת מאמון מלא. אך האם תוצאת אמון זה צריכה להיות מתן זכויות לרשות השופטת בלא הטלת החובות המוטלות על כל עובד ציבור אחר? נראה שהוחלט לנצל לרעה את האמון שנתנו אזרחי ישראל בבית המשפט, לאמור אם אזרחי ישראל נותנים אמון בבית המשפט הוא יכול להרשות לעצמו מה שבתי משפט בארצות אחרות לא יעלו על הדעת. על סמך מה נתנו את אותו אמון מלא? נראה שלא מתוך ידע על תפקודה כי המידע היה מועט מאוד. מדינה לא מפותחת זו התאפינה בחוסר מידע לציבור. נראה שבזכות האתוס הציוני,"אנו בארץ לבנות ולהבנות בה". מי היה מעלה על הדעת שלאחר אלפיים שנות גלות לאחר מה שעבר על עמנו יהיו אלו שופטים מתוכנו אשר ינהגו כשטנים. במדינה צעירה שאוכלוסיתה ברובה חסרת תודעה דמוקרטית ורוב מדינאיה חסרי ידע מהי דמוקרטיה, לשופטים עזות מצח לדרוש ככל העולה על רוחם, וכמשפטנים להכין את הדרך לשליטה מוחלטת לחוסר מחויבות כלפ הציבור. שר המשפטים הראשון פנחס רוזן (פרוגרסיבים, ליברלים עצמאיים) אשר כהן ארבע עשרה שנה כמעט ברציפות. עשה כל שנתבקש על ידי שופטים וכך הביא בשנת 1959 בפני הכנסת את החוק לתיקון פקודת הנזיקין האזרחיים. הוא הרשה לעצמו להצהיר: "ברורה חשיבות העקרון של אי תלות השופטים, סעיף 13 לחוק השופטים, תשי"ג-1953. הקובע: "אין על השופט מרות זולת מרות החוק", "להבטיח את אי תלותה של הרשות השופטת בכל רשות אחרת במדינה. ..... להבטיח משפט צדק, חופש ואומץ הכרעה בידי השופטים. אולם באותה המידה חשובה חסינות השופטים לא רק בפני ידן של שאר הרשויות במדינה, אלא גם מפני תוצאות אפשרויות של הכרעותיהם ופסקי דינם". לדעתו כפי שהתבטא: "אין ספק כי הצדק עשוי להיפגע, והאומץ הדרוש לשם חריצת משפט אולי ייעדר, אם יעמוד השופט מול האיום בהסקת מסקנות לרעתו מפסק דינו או ממעשים אחרים שהוא עושה תוך כדי מילוי תפקידו השיפוטי"... |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
חוטר |
|
|
|
2 |
|
| |
השר פנחס רוזן טען שאם שופטים יעמדו בפני איום לתביעה נגדם במידה וישפטו שלא כהלכה יפגע הצדק! וכי ניתן להעלות על הדעת טענה יותר מופרכת מזו? אם יתבעו על שפיטה זדונית הרי שלא התביעה קובעת את תוצאת המשפט, אחרים שופטים זאת. מובן שתמיד ישנם מתלונני שוא לכן יש משפט לשיקול ולהחלטה. אלא שכאן ביטל השר כל אפשרות לנפגעים להפרע "על שופט לא חלה אלא מרות החוק" אך אין מי שיאכוף את החוק עליו כיון שהוא נהנה מחסינות ואין רשות יעודית המטפלת באכיפת חוקים על שופטים. על פי הגיון זה מדוע על האוכלוסיה כולה לא תכול מרות חוק שכזאת, אשר אין למרות נחוק כל אכיפה כדי שלא יפגע שיקול דעתה של האוכלוסיה מאיום בהסקת מסקנות? מכאן שהשר פנחס רוזן החיל את הגדרת העצמאות השיפוטית זו עצמאות לא רק מפני רשויות אחרות אלא גם מפני מחויבות כלפי הציבור אותו הוא אמור לשרת. הצהרתו הבאה בולטת בחוסר מוסריותה התהומית "ומוטב שאדם פרטי אחד ייפגע בזכויותיו במקרים יוצאים מן הכלל, מאשר יהיו השופטים נתונים להשפעה, ולו במידה קטנה, של מורא מפני תוצאות שיפוטם", האם אותה אמת מידה תקפה גם לאנשים מהישוב כלומר מוטב שאזרח א' יפגע מאזרח ב' ומלבד שלא תהיה מורא לאזרח ב'? כל זה בשם האוביקטיביות המלאה הנדרשת משופט. האם כך מושגת אוביקטיביות? לדעתו הרחיב את הגדרת העצמאות השיפוטית אך למעשה סתר אותה. הרי על השופט מופעלים לחצים מצד רשויות אחרות ואין לו מחויבות שכנגד כלפי הציבור.
השופט ברק" "תנאי חיוני לקיומה של רשות שופטת עצמאית, ובלתי תלויה, הוא באמון הציבור, זהו אמון הציבור בכך, כי הרשות השופטת עושה צדק על פי דין, זהו אמון הציבור, כי השפיטה נעשית באופן הוגן, ניטראלי, תוך מתן יחס שווה לצדדים וללא כל אבק של ענין אישי בתוצאה". במציאות כאשר צד אחד הוא רשויות המדינה לא קיים יחס שווה בין הצדדים עדיפות ניתנת למדינה. בעלי דין שניזוקו מעולות אינם יכולים לתבוע את השופט. ככל שמתרבים מקרים אלו המגיעים לידיעת הציבור הוא נעשה חסר אמון כלפי הרשות השופטת. החסינות המלאה לא רק שאינה מגבירה את אמון הציבור אלא מבטלת אותו וגורמת לזעם. במיוחד לאור העובדה שאין מי שיחקור ויודא שהשפיטה נעשית באופן הוגן וניטרלי. החסינות שהוענקה לחברי הרשות השופטת מתחילה ומסתיימת בם עצמם. חסינות לא חלה על המעבידה, המדינה, או הגשת תביעה נגד המדינה בקשר להחלטות ופעולות של שופטיה וניתן היה להגיש תביעה נגד היועץ המשפטי או נגד הממשלה. כך על סמך חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב 1952. אלא שבשנת 1959 עם הנחתה של הצעת חוק לפיה "מעשה או מחדל שנעשה תוך כדי מילוי תפקיד שיפוטי, לא ישמש עילה לתביעה על נזיקין אזרחיים," חלה החמרה נוספת סעיף מבטל כל אפשרות שאזרח יוכל לקבל פיצויים בעד הנזק שנגרם לו על לא עוול בכפיו, ואם שר המשפטים בא להגן על חסינות שופטים הרי חסינות כזאת מרחיקה לכת עד כדי שהאזרח נשאר בלתי מוגן.השר לא הפנים שמהות הרשויות היא להגן על זכויותיו של האזרחים. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חוטר |
|
|
|
3 |
|
| |
|
לעשות. המדינה צריכה הגנה בפני כוחות הרשע הפועלים ללא לאות ובלי מצפון להוריד אנשי ימין מהשלטון. התאווה שלהם לחזור לשלוט בקופה של המדינה ובכבוד כולל מכוניות, נהגים, ומשכורות עתק - התאוה הזו מורידה אותם לדרגת חיות חסרות רסן. אין גבול לשקרים ולהשמצות. גועל נפש. נמאסו עלינו. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
alice |
|
|
|
4 |
|
| |
לפי החוק העברי יש להטיל אחריות על מעשה שנעשה בזדון ולא רק ברשלנות אך שר משפטים פנחס רוזן לא חשב שהטלת אחריות היא דרך נכונה וטען שאינו מעלה כלל על הדעת שדבר כזה יקרה. אם כך לא העלה כלל על הדעת שיקרה מה שקורה כדבר שבשגרה. יחד עם זאת טען "אבל לקבוע בחוק שהמדינה אחראית לנזיקין הנגרמים על ידי שופטים, בעוד שהשופטים חסינים - זוהי לדעתו דרך מאד בלתי אחראית. מכיון שאותו לחץ מוסרי יורגש על ידי השופטים, והם כבר לא ירגישו את עצמם כל כך חפשיים בגישתם אל משפט". נוסח פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944 מאפשר הגשת תביעה נגד המדינה בשל עוולה שביצע שופט, אך אינה מחייבת את בתי המשפט. בועדת חוק ומשפט הוחלט שלא להכריע בשאלה. מכאן שזהו תפקידו של בית המשפט הפרשן המוסמך של החוק. בכנסת קבעו שהראוי להעניק לשופטים חסינות אישית מפני תביעות בנזיקין. הכנסת העדיפה את רצון השופטים לחסינות על פני טובת בעלי הדין הניזוקים. מאותם שיקולים חששו מהטלת אחריות על המדינה. אולם השאירו פתח לעשיית צדק לניזוק ומניעת עוול למי שנפגע מעוולה של שופט, לא רק למען הניזוק, אלא למען המערכת אשר יוגבר בה אמון הציבור. האמצעי של האזרח לתבוע את המדינה הוא עתירה לבג"ץ. אלא שבג"ץ הוא בית משפט ושופטיו הם אותם שופטים של בית המשפט העליון. אלו כלל אינם מעוניינים להודות בעולות בית המשפט, מפני שמטבע בריאתה עושה כל מערכת סגורה ככול שביכולתה לחפות על מחדלי חבריה. זה סוד הישרדותה של כל גילדה לאורך ההסטוריה. הרי הם אלו שניסו באמצעות תחיקה בכנסת גם לבטל את אחריות המדינה על שופטיה, ומובן שלא יתנדבו לאשרה. די לראות מה קורה כאשר מוגשות עתירות לבג"ץ שלא בעניין שפיטה, העתירות ברובן נדחות והעותר מחוייב בקנס כבד.
המסקנה המתבקשת מכל אלו היא שבניגוד לכללי הדמוקרטיה המודרנית שמסדה הוא המוסר האנושי שמקורו במורשת ישראל, שופטי מדינת ישראל אינם ככל האדם. הם לעולם אינם נתונים להשחתת מידות וכל פיקוח חוקי עליהם ואכיפתו מזיק לשמירת המידות שלהם. פרופ' טדסקי: "במקום הנטיה לריבוי החסינים, שאיפת המשפטנים צריכה להיות ביטול החסינות בכל מידת האפשר. החסינות אינה תופעה נעימה משום כפירתה בשוויון, פגיעתה בניזוק; ויש לברך על כל צמצום שיתחולל בה". על פי, הענותו של שר המשפטים פנחס רוזן והענות הכנסת לדרישת השופטים, עקרון אי התלות השיפוטית קיבל מימד חדש על פיו שופטים פיתחו אי תלות שיפוטית בחוק, באתיקה השיפוטית ובכללי הצדק הטבעי. הם אינם חוששים ממרות הדין שהרי מי שאינו כפוף למרות כלשהי אין עליו כל מרות בודאי לא מרות הדין. זו משפיעה על פעולותיו לטוב או לרע. נוצר מצב מגוחך וחסר הגיון על פיו השופטים את אחרים, פטורים בעצמם מקיום חוקים וכללים. נראה כי החסינויות הקיימות היום, רובן ככולן מיושנות, מיותרות ומזיקות והינן תוצר של הימנעות מעמידה בדרישות מקצועיות ומהתקדמות והתייעלות ראויה למען האזרחים. ספק אם קיים נימוק ראוי ואמיתי המצדיק את קיומן של אותן חסינויות כלפי תאגידים ופקידי ממשל בהשוואה למקבליהם בשוק האזרחי. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חוטר |
|
|
|
5 |
|
| |
|
אני חושב שתיקון חוק חסינות חברי הכנסת עפ"י הצעתו של ח"כ סמוטריץ לא מספיק. אחרי הכל חברי הכנסת הם נבחרינו ומורמים מעם. לא סתם הם מקבלים כ 40,000 ש"ח לחודש (פי ארבעה מהשכר הממוצע במשק) עבור כחצי שנה של עבודה, ואח"כ עם עזיבתם מקבלים פנסיה דשנה ו"מענק הסתגלות" ו-כמעט שכחתי מכונית צמודה. אני חושב שעל העם להוקיר תודה לנבחריו ובמיוחד כאשר הם נעים בדרכים ואללי, נתקעים בפקקים. לכן כדאי להנהיג את מעשהו של אדוניה בספר מלכים " וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו." לפני מכוניתו של כל חבר כנסת (מהקואליציה בלבד!) ירוצו 50 איש עם דגלים וחצוצרות ויזעקו "פנו דרך, הרכינו ראש, הנה חבר הכנסת עובר." לא נזכיר כיצד גמר אדוניה.. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אוהבת ישראל |
|
|
|
|
דן מרגלית
לא לימדו שיעורי אזרחות כראוי בבית הספר הישראלי לדורותיו, ממש לא
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ציפי לידר
בשולי הכותרות: הרכש המאכזב במפלגת גנץ  ברקוביץ - לאט אבל בטוח. תשאלו את נמיר ברקת ולקינוח מה לומדים מהשלט בחנות?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
טוען שהתבטאויות מועמד איחוד מפלגות הימין מלמדות בצורה מובהקת על ליבוי יצרים שיטתי נגד האוכלוסייה הערבית סבור שאין לפסול את בן-גביר, למרות שגם דבריו חמורים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אפרים הלפרין
הנה אחת ההשלכות הטריוויאליות של החלטת היועץ כי עיתונות טובה היא טובת הנאה בעסקת שוחד
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עידן יוסף
יו"ר ש"ס תובע כי תפקיד זה ייצא מישראל ביתנו ויעבור לש"ס בנוסף לתיק הפנים, כדי לדאוג גם לעולי צרפת ואתיופיה ישראל ביתנו: זו גזענות. עסקנים חרדיים המציאו בדיקות דנ"א משפילות ומבזות
|
|
|
