לרגל יום האישה הבינלאומי, מפרסם ארגון ויצו את הדוח השנתי שלו- "מדד תקרת הזכוכית", המרכז נתונים הנוגעים למידת השוויון המגדרי בחברה הישראלית לשנת 2018. נתוני המדד משקפים פערים בין גברים ונשים במגוון תחומים. רק בשבוע שעבר הוצגו רשימות המפלגות לכנסת ועל-פי חישוב הנשים ברשימות, יקטן מספר חברות הכנסת ל-29 לכל היותר ושיעורן לא יעבור את הרבע. זאת לעומת 35 ח"כיות בכנסת היוצאת.
הנשים עדיין מרוויחות פחות נשים מהוות 47% מכוח העבודה בישראל, אך מעמדן בשוק נמוך מזה של גברים: נכון ל-2018 נשים מרוויחות בממוצע 34% פחות מגברים, ובקרב עצמאיים 29% פחות. משכורת ממוצעת של אישה שכירה עומדת על 7,633 ש"ח לעומת 11,663 ש"ח של גבר. בקרב בעלי השכלה גבוהה, הנתון אף גבוה יותר ומגיע ל-39% הפרש.
פער גדול משתקף גם בנתוני ההכנסה הממוצעת של נשים מפנסיה, הנמוכה ב-38% מזו של גברים (3,289 ש"ח מול 5,337 ש"ח).
פערי שכר גבוהים קיימים גם במגזר הציבורי- מנתוני דוח הוצאות שכר בשירות המדינה וגופי הביטחון (2017) של משרד האוצר עולה כי שכר נשים במערכת הבריאות נמוך ב-28% משכר גברים, ב-21% במערכת הביטחון, ב-15% במשרדי הממשלה וב-9% במערכת החינוך.( הפערים נובעים מתמהיל שונה של נשים וגברים בין הדירוגים השונים, היקף משרה ממוצע ושונות בדרגות בין המגדרים).
עולם העבודה לא שוויוני גם בבחינת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה ואופני ההעסקה של נשים מול גברים: שיעור הגברים המשתתפים בשוק העבודה גבוה ב-10% משיעורן של הנשים (69.1 לעומת 59.4) אולם העסקת נשים במשרות חלקיות גבוהה פי 2 מגברים.
ייצוג נמוך במגזר הציבורי והפרטי פערים מתגלים גם בהשתלבותן של נשים בתפקידים בכירים במשק: שיעור המנכ"ליות במשק לשנת 2018 עומד על 12.2% בלבד (5,400 מול 38,900) ושיעור המנהלות הבכירות על 38.4%. רק 10.5% מהמיזמים בעולם ההייטק והטכנולוגיה שהוקמו בישראל בין 2014-2017 הובלו ע"י נשים.
נשים בפוליטיקה ובחברות ממשלתיות בכנסת היוצאת היו מספר שיא של חברות כנסת, 35 נשים אשר היוו 28% מכלל חברי הכנסת. שיעור זה העלה את ישראל מהמקום ה-70 בשיעור הנשים המכהנות בפרלמנט אל המקום ה-57 בעולם. אולם מבחינת רשימות המפלגות לכנסת הבאה עולה כי מספרן יקטן ל-25 עד 29, ושיעורן מכלל חברי הכנסת לא יעבור את הרבע.
בממשלה היוצאת המספרים נמוכים יותר: מתוך 39 שרי הממשלה, 15% בלבד כיהנו כשרות או סגני שרים ומספרן עמד על 6 בלבד.
בחברות הממשלתיות נשים מהוות כ-20% מחברי הדירקטוריון ורק כ-10% מכהנות כיו"ר דירקטוריונים.
מערכת הבריאות - בראש קופות החולים בישראל עומדים גברים בלבד ואף לא אישה אחת.
רשויות מקומיות - למרות שבבחירות 2018 חל שיפור במספר הנשים העומדות בראש רשויות מקומיות - 14 נשים מול 6 בקדנציה הקודמת, עדיין ייצוגן בשלטון המקומי מצוי בנקודת שפל: שיעורן מגיע ל-5.5% בלבד, 14 מתוך 257 ראשי רשויות. למרות ייצוג נמוך גם בחברות במועצות, חל שיפור מהקדנציה הקודמת: מ-13.5% (327) עלה ייצוג הנשים ל-16.6% (426) זאת מתוך 2,566 חברי מועצה.
נקודת אור: לראשונה נבחרה אישה לעמוד בראש אחת משלוש הערים הגדולות, עינת קליש-רותם ראש עיריית חיפה.
נשים באקדמיה - 9 נשיאי אוניברסיטאות מכהנים כיום בישראל, אף לא אישה אחת (למעט פרופ'
רבקה כרמי, שכיהנה כנשיאת אוניברסיטת ב"ש עד 2018). למרות שנשים מהוות כיום רוב בקרב הלומדים לימודים אקדמאיים (58% בתואר הראשון, 63% בתואר שני, ו-53% בתאר שלישי), שיעורן בקרב הסגל האקדמי נמוך ביחס לחברים הגברים: 55% מרצות, 37% מרצות בכירות, 29% בתקן פרופסור חבר ורק 17% פרופסוריות מן המניין.
נשים בספורט בספורט - רק 20% מהספורטאים בישראל הן נשים.
נשים בכלכלה דווקא בתחום הפיננסי ניתן לזהות עצמה נשית: בראש המערכת הפיננסית הישראלית עומדות שש מנהלות בכירות: המשנה לנגיד בנק ישראל, המפקחת על הבנקים, הממונה על ההיגבלים העסקיים והמפקחת על שוק ההון והביטוח. כמו-כן, שלושה מתוך חמשת הבנקים הגדולים מנוהלים על-ידי נשים (דיסקונט, לאומי והבינלאומי).
מערכת המשפט מינוין של נשים כנשיאות בית המשפט העליון לא מעיד בהכרח על צמצום פערים חברתיים במערכת המשפט: 5 שופטות מתוך 17 מכהנות בביהמ"ש העליון, המהוות 29.4%.
זוכי פרס ישראל בשנת 2018, שנת ה-70 לישראל נבחרו 3 כלות בלבד מול 13 חתני פרס ישראל, דבר שעורר ביקורת ציבורית רבה והשנה צפויות להיבחר יותר נשים לפרס המכובד.
שילוב חיילות בצה"ל למרות פתיחתם של תפקידים רבים בפני נשים ושילובן במערך הלוחם בשנים האחרונות, קיימים עדיין תהליכים הבולמים השתלבותן של חיילות במגוון תפקידים ובקצונה בכירה. כיום מהוות הנשים בצה"ל 33% מכלל החיילים, 2,700 מהן לוחמות, 8% מכלל הלוחמים, 36% בדרגות קצונה נמוכות, 13% בדרגת אל"ם ומעלה (7 תא"ליות ו-36 אל"ם).
נקודת אור: לראשונה מונתה מפקדת טייסת בצה"ל. שתי נשים שהגיעו לדרגת אלוף בכל ההיסטוריה של צה"ל.
משפחות חד-הוריות מספר המשפחות החד-הוריות שבראשן אישה גדול פי 7.6 ממשפחות חד-הוריות שבראשן גבר 152,600 משפחות שבראשן נשים מול 20,100.
מספר הנרצחות הגבוה ביותר בעשור האחרון בשנת 2018 נרצחו בישראל 26 נשים, מדובר במספר הגבוהה ביותר בעשור האחרון, שבו נרצחו 198 נשים.
לפי מחקר חדש שפרסם "הפורום הכלכלי העולמי" ישראל דורגה במקום ה-46 מתוך 149 מדינות במידת השוויון המגדרי, וראשונה באזור מזה"ת וצפון אפריקה. איסלנד דורגה כמדינה הטובה ביותר מבחינת שוויון מדגרי.
בתת הקטגוריה "השתתפות והזדמנויות כלכליות" דורגה במקום ה-66, בהעצמה פוליטית במקום ה-48, בתת הקטגוריה הגשמת חינוך דורגה ישראל ראשונה ביחד עם עוד 24 מדינות, ביניהן אוסטרליה, צרפת וברזיל.
