הערכה: העלאת מיסים וקיצוצים לאחר הבחירות
בשנת 2018 הסתכם הגרעון בחשבון השוטף של המגזר הממשלתי ב-31.7 מיליארד שקל, שהם 2.4% מהתמ"ג. זאת, לעומת גרעון של 6.3 מיליארד שקל (0.5% מהתמ"ג) ב-2017 ושל 9.7 מיליארד (0.8% מהתמ"ג) ב-2016.
העלייה בגירעון הממשלתי השוטף בשנת 2018 נגרמה בעקבות יציבות בהכנסות השוטפות לעומת עלייה של 5.3% בהוצאות השוטפות. היציבות בהכנסות מבטאת ירידה בהכנסה מרכוש, במיסים ותשלומי חובה ובהעברות שוטפות ממשקי בית ומלכ"ר פרטי ועלייה בהכנסות מביטוח לאומי והעברות מחו"ל. הגירעון הכולל במגזר הממשלתי, הכולל גם את הגירעון בחשבון ההון, הגיע ב-2018 ל-3.3% מהתוצר. זאת, בהשוואה ל-1% מהתוצר בשנת 2017 ול-1.4% מהתוצר בשנת 2016.
על-פי ההערכות, צפויה הממשלה החדשה שתקום לאחר הבחירות לקצץ באופן חד בתקציבי המשרדים השונים ולהטיל מיסים חדשים. "התרחיש שנראה לנו סביר בשלב זה הוא שהממשלה שתקום תוביל מהלך של קיצוץ והעלאת מיסים בסדר גודל של כ-10 מיליארד שקל לשנה, בעיקר על-מנת לעמוד ביעד של 2020. כיון שנהיה כבר באמצע השנה, הגירעון התקציבי יחרוג השנה מהיעד ויגיע לכ-3.5% מהתוצר", ציינו כלכלני
בנק הפועלים.
לדבריהם, עם יגיע הגירעון הממשלתי לשיעור של 4% עלולים משקיעים זרים להירתע מהשקעה בישראל. עם זאת, ציינו כי המשקל של הזרים בהשקעות הפיננסיות בישראל אינו גדול, ולכן לא מדובר בתרחיש שמסכן למשל את המשק.
