כ-13,000 נהגי אוטובוסים מועסקים בשנה ממוצעת על-ידי המפעילים השונים ומבצעים כ-650 מיליון נסיעות נוסעים באמצעות כ-9,500 אוטובוסים הפועלים בענף. אם לא די בכך, בשנים 2013 עד 2017 עלה מספר הנסיעות באוטובוסים בכ-42%.
מבקר המדינה מעיר ל
משרד התחבורה על כך שלמרות רמת השירות הנמוכה בתחבורה הציבורית, הוא אינו מממש את ההסכמים ואינו תובע הסברים לשירות הלקוי ממפעילי התחבורה הציבורית.
עיקר תלונות הנוסעים (62%) הן על כך שתדירות הקווים נמוכה. מתברר שככל שההצעה במכרז ההפעלה "זולה" יותר למדינה, כך סיכוייו של המציע לזכות גבוהים יותר. המשקל העיקרי במכרז ניתן לעלות ההצעה, ורק 9% מהניקוד במכרז עוסקים בנושאים כגון שכר הנהג, עמידה ביעדי רמת השירות ומצבת הרכב. משקל זה, אומר המבקר, עלול להביא לפגיעה ברמת השירות לנוסע.
ב-18 אשכולות (מרחבי) הפעלה נמצאו חריגות בחודשיים רצופים, דבר המקנה למשרד התחבורה עילה לביטול ההסכם. זוהי דוגמה לרמת שירות נמוכה של חלק נכבד ממפעילי התחבורה הציבורית. משרד התחבורה לא נקט את האמצעים העומדים לרשותו על-פי ההסכמים עימם, ולא ביטל את ההתקשרות. הוא גם לא דרש הסברים מהמפעילים בנוגע לחריגות מהמתוכנן ואף לא קיים דיונים פנימיים לצורך הפקת לקחים.
השימוש העיקרי שעושה משרד התחבורה בדוחות הבקרה של חברות הבקרה ששכר כדי לבדוק את פעילות התחבורה הציבורית הוא אכיפה מינהלית בגין חריגות מתנאי הרישיון וקביעת הניקוד שיקבל המפעיל בהליך המכרז. אנשי המקצוע במשרד התחבורה אינם מנתחים את תוצאות הדוחות והממצאים העולים מהם. כמו-כן, אין מתקיימים עם המפעילים השונים דיונים שוטפים או תהליכים קבועים ותדירים של הפקת לקחים.
עוד מעיר המבקר על שיטת המכרזים, שאינה מתמרצת את המפעיל לשפר את השירות ולהגדיל את מספר הנוסעים. בשעות השיא, אין אפשרות לספק את הביקוש; ולעומת זאת, בשעות השפל יש מספר מועט של נוסעים. המפעיל מקבל תמורה דומה מאוד, ולכן אדיש לביצוע שינויים תפעוליים.
עניינים נוספים עליהם מעיר המבקר:
- מהירות הנסיעה שעליה מבוססים תנאי המכרז אינה תואמת בדרך כלל את המהירות המתקיימת בפועל בכבישים, וישנו פער בין המהירות החזויה למהירות המתבצעת בפועל.
- הערה לשר התחבורה ישראל כ"ץ ולשר האוצר משה כחלון על שטרם גיבשו תוכנית ייעודית בנושא מתן תמריצים לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית למקומות עבודה, לצורך קידום החלטות הממשלה בנושא, וזאת תוך פגיעה במשילות ובניגוד לכללי מינהל תקין.
- ביישובים פריפריאליים, בהם גרים 23% מתושבי מדינת ישראל, היקף השירות קטן מזה הנדרש בהנחיות משרד התחבורה, ולעשרות ישובים אי-שירות כלל.
- המודל הקיים הופך את המפעיל למונופול אזורי, ולכן חשוב לקיים פיקוח רצוף ויעיל יחד עם תמריצים כספיים למפעילים כדי להבטיח שיעמדו בדרישות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי בשיתוף משרד האוצר עליו לשקול שינויים שישדרגו את מודל התחרות הקיים ויבטיחו את יציבותו כך שיאפשרו מתן שירות יעיל ואיכותי לכל הנוסעים.
- המבקר מביע תמיהה האם הבקרה משקפת תמונה נכונה, כאשר מצד אחד מקבל מפעיל ציון גבוה, ומנגד שביעות הרצון מצד הנוסעים נמוכה. למנהל אגף פיקוח ובקרה העיר כי היה עליו לדרוש פתרונות לכלל הליקויים שעלו מול חברות הבקרה, ולא להסתפק בפתרונות חלקיים. כמו-כן, על המשרד לבחון מחדש את דרכי הבקרה על המפעילים, ולשקול את צמצום השימוש בחברות הבקרה לנוכח שכלול האמצעים הטכנולוגיים המאפשרים לעשות זאת.
- נהגים - המשרד לא פעל באופן נמרץ לקדם פתרון שיסייע לגייס יותר נהגים בשיתוף המפעילים, כגון באמצעות שיפור התשתיות ותנאי העבודה של הנהגים. אי-יכולתם של מפעילים רבים להפעיל את קווי הרישיונות בהתאם לתקנה 168 של מנוחת הנהגים, עלולה לפגוע בבטיחות וברמת הנהיגה. המבקר מזהיר כי הרחבת השירות בחלק מהקווים ללא גיבוי מתאים של מצבת הנהגים, עלולה אף לפגוע בבטיחות הנסיעה.
- תשתיות - המחסור כיום עומד על כ-2,700 מקומות חנייה לאוטובוסים. מבקר המדינה רואה בחומרה את הזנחת הטיפול בשיפור התשתיות התומכות בתחבורה הציבורית ומעיר למשרד התחבורה כי עליו לפעול בהקדם כדי להסיר את החסמים ולדאוג כי המפעילים יוכלו לפעול באופן מיטבי שגם מאפשר פיתוח עתידי. בין היתר, עליו להכין תוכנית בשיתוף הרשויות המקומיות, ואם יהיה קושי ממשי לקדם את הנושא עקב היעדר הסכמות בין המשרד לבינן, על משרד התחבורה לשקול פנייה לממשלה כדי למצוא פתרונות מעשיים ולהמשיך את הפעילות לקידום הקמתן של רשויות מטרופוליניות ואף לשקול לפתור את הנושא בעצמו ולא להותיר אותו בידי הרשויות המקומיות.
