ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, מבקש מבג"ץ (יום ב', 11.3.19) לאפשר לו לקבל תרומות מבן-דודו נתן מיליקובסקי ומחברו ספנסר פרטרידג' לצורך מימון הגנתו. נתניהו מעריך, כי הוא זקוק למיליוני שקלים, וכי בלא אישור שכזה - סניגוריו יתפטרו והוא יישאר ללא ייצוג ערב השימוע, או שהוא יירד מנכסיו כדי לממן את הגנתו.
עתירתו של נתניהו באה לאחר שהוועדה למתן היתרים דחתה פעמיים את בקשותיו. לדברי נתניהו, בעוד המדינה השקיעה עשרות מיליוני שקלים בחקירות נגדו והעסיקה עשרות פרקליטים, הרי שהוא "אדם בודד ויחיד, בשר ודם, הנדרש לגייס משאבים אדירים, לצד תעצומות נפש כדי לממש את חזקת החפות העומדת לו ולהיאבק על חפותו, ובתוך כך, לגישת המשיבה [הוועדה] גם לרדת מנכסיו".
עוד אומר נתניהו, כי החלטת הוועדה מבוססת על מבחן היכולת הכלכלית ולפיה הוא יכול לממן בעצמו את הגנתו - בעוד שהיא אמורה לבדוק רק אם יש
ניגוד עניינים בקבלת התרומות. החלטה הוועדה היא "נהייה אחרי רחשי ציבור פופוליסטיים", והיא הסתמכה על הצהרות הון של נתניהו - ללא הסכמתו ובלא לבדוק האם הן אקטואליות. לדבריו, כשם שלא ייתכן שאדם יופלה לרעה בשל דלותו - לא ייתכן שהוא יופלה לרעה בשל היותו בעל אמצעים.
לדברי נתניהו, הוועדה למתן היתרים כלל אינה הגוף שאמור היה להכריע בבקשתו; אין יסוד לקביעתה, בהחלטתה השנייה, לפיה לא ניתן לערער על החלטתה המקורית; היא חרגה מסמכותה בכך שלא אפשרה לבאי-כוחו לטעון בעל-פה בפניה; היא המציאה את הקביעה לפיה על נתניהו להשתמש תחילה במשאביו שלו לפני שהוא מקבל תרומות; אין כל צל של ניגוד עניינים בינו לבין מיליקובסקי ופרטרידג'; קביעותיה לפיה יש לשניים אינטרסים עסקיים בישראל הן חסרות ביסוס עובדתי.
נתניהו מוסיף ואומר, כי הוועדה הפכה את עצמה ל"גורם מחנך", תוך שהיא חורגת בכך מסמכותה. החלטתה משופעת בביטויים חריפים כלפי נתניהו והיא העלתה מיוזמתה נימוקים חדשים, בלא שהוא יכול היה להתמודד איתם. ההחלטה היא בלתי סבירה באופן קיצוני, נטען עוד, במיוחד לנוכח העובדה שנתניהו הציע מנגנון למניעת ניגוד עניינים בדמות הקמת עמותה או העברת הכסף לחשבון נאמנות בפיקוח עורך דין. נתניהו גם מציין, כי החל בתהליך לקבל את הכספים כהלוואות מסחריות ממיליקוסקי ופרטרידג', תוך תשלום ריבית ומתן בטחונות. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד
נבות תל-צור,
טל שפירא ו
עמית חדד.
