המשטרה דורשת להיות נוכחת בבדיקות רפואיות של חשודים

המשטרה דורשת מרופאי המכון לרפואה משפטית לאפשר לאנשיה להיות נוכחים בעת בדיקות רפואיות של חשודים, והרופאים צריכים לעמוד על כך שהשוטרים ייצאו מהחדר. כך אומרת (יום ב', 11.3.19) מנהלת המחלקה האנטומית-משפטית במכון, ד"ר מאיה פורמן-רזניק, בהרצאה בלשכת עורכי הדין. "הבדיקה היא רק בנוכחות הצוות הרפואי. תמיד אני מוציאה את השוטרים, גם כאשר הם טוענים שעליהם להיות בקשר עין עם החשוד. אם המשטרה טוענת שקיימת מסוכנות מצד החשוד, עליה להביא מסמך בכתב על כך", אמרה פורמן-רזניק. "אני גם לא אבצע חקירה כאשר החשוד אזוק, וגם על זה יש ויכוחים". הדבר מאפשר לרופא לשאול בסוף הבדיקה את החשוד האם המשטרה מתייחסת אליו בצורה תקינה, והוא מדווח אם התשובה שלילית. הרופאים גם מקבלים שוב את הסכמת הנבדק (הקורבן או החשוד) לביצוע הבדיקה, אפילו אם המשטרה טוענת שהוא כבר נתן את הסכמתו בתחנה. "אם מישהו לא מסוגל לתת את הסכמתו בגלל שהוא מטושטש, נחזיק אותו כמה שעות עד שיהיה מסוגל לתת את הסכמתו", הוסיפה. פורמן-רזניק גם הדגישה, כי הרופאים לעולם אינם מעודדים את הקורבן להגיש תלונה, ואף אינם מסבירים מה תהיה המשמעות של סירוב לעבור בדיקה. כאשר מדובר בקורבן של עבירות מין, המגע הראשון הוא תמיד עם עובדת סוציאלית, והיא אשר מתקשרת לרופאי המכון. לדברי פורמן-רזניק, יש מקרים רבים בהם הקורבן אינו רוצה להתלונן ולכן הרופאים כלל אינם בודקים אותו. הרופא רושם את עיקרי דבריו של הקורבן, כמקובל בכל בדיקה רפואית; השיחות והבדיקות אינן מוקלטות. "אנחנו לא המשטרה והשאלות שלנו הן רק במה שנחוץ להבנת הממצאים; לא נשאל 'למה' משום שזו שאלה שיפוטית", הדגישה. עוד אמרה פורמן-רזניק, כי כל רופא ואחות יכולים ליטול דגימות תוך שימוש בערכת האונס הקיימת בכל בית חולים, "אבל הם לא כל כך אוהבים לעשות את זה, כדי שלא יזמינו אותם להעיד בבית המשפט". לדבריה, כאשר אישה חוששת שנבעלה ואינה זוכרת זאת - היא לא תיבדק, אלא אם תהיה אינדיקציה לכך שהבעילה הייתה שלא בהסכמתה. "אני נדהמת לראות כמה נערות יכולות לשתות, או בעצם לא יכולות לשתות", העירה על גורמים ליחסי מין ללא הסכמה.