שופט בית המשפט העליון,
ג'ורג' קרא, דחה על הסף (יום ד', 13.3.19) את עתירת התנועה לאיכות השלטון, שביקשה להורות לקבל עוד לפני הבחירות החלטה בעניינו של שר העבודה,
חיים כץ.
כץ נחקר בשתי פרשות. בפרשת תיק ניירות הערך מיוחסות לו עבירות של קבלת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים. לאחר מספר דחיות לבקשתו של כץ, התקיים השימוע בפני היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, ב-21.10.18. חודש לאחר מכן הגישו פרקליטיו של כץ 400 עמודי טיעונים.
בינואר השנה העבירה פרקליטת מיסוי וכלכלה,
ליאת בן-ארי שווקי, למנדלבליט את חוות דעתה בעקבות השימוע, וחודש לאחר מכן הוחלט על השלמת חקירה בנושא מסוים. מהלך זה, דיווחה המדינה לבג"ץ, צפוי להסתיים בתוך שבועות אחדים. לאחר מכן יועברו הממצאים למנדלבליט ולפרקליט המדינה,
שי ניצן.
התיק השני עסק במעשיו של כץ כאשר שימש כיו"ר ארגון עובדי התעשיה האוירית, שם יוחסו לו חשדות לקבלת שוחד, שוחד בחירות, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים וסחיטה באיומים. בנובמבר 2018 העבירה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה את חוות דעתה לניצן, והמשנה לפרקליט המדינה, מומי למברגר, העביר לאחרונה לניצן את חוות דעתו שלו. ניצן טרם גיבש את עמדתו, אותה עליו להעביר להכרעתו של מנדלבליט.
קרא מזכיר את מדיניותו הקבועה של בג"ץ, שלא להתערב בשיקול הדעת של הרשויות החוקרות. "גם ההחלטה 'שלא להחליט' בשלב זה מצויה במסגרת שיקול הדעת הרחב הנוגע לניהול החקירה. מכל מקום, לא מצאנו כי התנהלות המשיבים לוקה בחוסר סבירות או מגלה עילה להתערבותנו בנסיבות המקרה", הוא קובע. קרא מסכים שהחלטות בתיקי חקירה צריכות להתקבל בפרק זמן סביר, ולעניין זה קיימות הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה, אך במקרה הנוכחי "הימשכות ההליכים נובעת ממאמצי גורמי החקירה והתביעה לחקור פרשה מורכבת ולמצות את כל היבטיה". לבסוף מציין קרא, כי כץ עצמו לא עתר - וגם זו סיבה שלא להתערב.
השופטים
מני מזוז ו
יוסף אלרון הסכימו עם קרא. את התנועה ייצגו עוה"ד
אליעד שרגא,
תומר נאור וזוהר אלטמן-רפאל, ואת המדינה - עוה"ד
יובל רויטמן ויונתן נד"ב.
