האתר שנבחר כמקום הנחיתה של החללית הישראלית הבלתי מאוישת 'בראשית' על פני הירח ממוקם בחלק הצפוני-מזרחי של "ים הרוגע" (Mare Serenitatis), כמה מאות קילומטרים מהאתרים שבהם נחתו אפולו 15 (בכיוון מערב), ואפולו 17 (בכיוון דרום-מזרח). החללית "בראשית" עושה את דרכה לירח, ומקיפה את כדור-הארץ כל כמה ימים. תמרונים נוספים בניווט מסלולה של החללית יתבצעו עד הגעתה לירח בתחילת אפריל. ההפעלה המוצלחת הראשונה של המגנטומטר (SILMAG), המכשיר המדעי המרכזי שמותקן על החללית "בראשית", איפשר למדען המשימה, פרופ' עודד אהרונסון ממכון ויצמן למדע, להיערך לקראת ביצוע הניסוי המדעי שיבוצע בעת נחיתת החללית. לאחר שבחנו את תקינות המגנטומטר, מדדו המדענים את השדה המגנטי של החללית עצמה, דבר שיאפשר להפחית את השדה מזה שיימדד בעת הנחיתה. מדידת השדה המגנטי של סלעי הירח תסייע לפתור שאלה שהמדענים מנסים לענות עליה במשך שנים רבות: מהו מקורו של השדה המגנטי הזה, ומתי נוצר. פרופ' אהרונסון וצוותו סייעו באחרונה בבחירת אתר הנחיתה המדויק של החללית. האתר המיועד נבחר בהתאם למגבלות החללית ולשיקולי בטיחות, באזור שבו קיימים מעט מכתשים וסלעים חשופים, ושאין בו מדרונות תלולים שעלולים לסכן את החללית בעת הנחיתה. האתר נמצא במקום שבו קרום הירח הוא בעל שדה מגנטי, שיאפשר למדענים לבצע את המדידה המדעית המיועדת. מטרת המדידה היא זיהוי מקור השדה המגנטי של הירח, דבר שעשוי לסייע בהבנת היווצרות קרום הירח והתפתחותו. אתר הנחיתה נבחר בעצה אחת עם פרופ' ג'ים הד מאוניברסיטת בראון, חבר בצוות המדעי של ספייס איי-אל שכבר סייע בעבר לנאסא לבחור את אתר הנחיתה של משימת אפולו. "הניסיון באפולו מלמד שהבחירה באתר זה צפויה לשרת גם את שיקולי הבטיחות וגם את השיקולים המדעיים", אומר פרופ' הד. למעשה, פרופ' אהרונסון הגדיר שלושה אתרי נחיתה אפשריים (אתר ראשי ושני אתרי גיבוי). המישורים בשלושתם מורכבים מחומר געשי דומה לזה שקיים באתרים שבהם בוצעו בעבר נחיתות מוצלחות (באחרונה צ'אנג-אה 3 ו-4). "עשינו כמיטב יכולתנו לבחור את אתרי הנחיתה הבטוחים והמעניינים ביותר, אבל צריך לזכור שיש לנו רק הזדמנות אחת - ואנחנו תלויים בעבודת ההנדסה הנהדרת של 'בראשית', וכמובן, גם בקצת מזל".