עיריית ראש העין תשלם 9.5 מיליון שקל לעורכי דין בראשותם של
שרגא בירן וגדעון חתוכה, שסייעו להרחיב את שטח השיפוט שלה והכשירו קרקעות לבנייה בעיר. כך קבע (17.3.19) שופט בית המשפט העליון,
אלכס שטיין. התביעה המקורית הייתה לתשלום של 32 מיליון שקל.
התביעה הוגשה בידי המכון לרפורמות מבניות (שהוקם בשעתו בידי בירן; את התביעה הגיש בנאמנות עו"ד
אלי זהר, כאשר בירן מצהיר שיעביר את ההכנסות למכון שעבר לפעול במסגרת אקדמית) וחתוכה שהיה שותפו של בירן. הם פעלו במשך 16 שנים עבור העירייה, על-פי הסכם שכר טירחה שקבע ששכרם ייגזר מהצלחותיהם - באחוזים מהכנסות העירייה משיווק הקרקעות שיתווספו לה ושיופשרו לבנייה. בשנת 2002 ביטל בג"ץ חלק מן ההטבות שניתנו בתחום הפשרת הקרקעות, ובשל כך נפסק שיתוף הפעולה בין הצדדים.
העירייה טענה, כי מאחר שהעבודה לא הניבה את הפירות המיוחלים, היא אינה חייבת דבר לעורכי הדין. הללו טענו, כי הם זכאים לתשלום תמורת הצלחתם החלקית, והדגישו שכשלונם היחסי נבע מפסק הדין ולא מסיבות התלויות. בית המשפט המחוזי מרכז (השופט
אורון שוורץ) קיבל את עמדת עורכי הדין, ופסק להם שכר טירחה של 7 מיליון שקל (כולל הפרשים מאז הגשת התביעה בשנת 2007).
העירייה ערערה לבית המשפט העליון על חיובה בתשלום, בעוד עורכי הדין ערערו על גובה הסכום. שטיין אומר, כי אין מקום להתערב בקביעה העובדתית ולפיה העירייה הכירה בחובתה לשלם לעורכי הדין, וכי הללו עבדו 11,000 שעות. מאחר שבהסכם לא נקבע מנגנון תשלום למקרה של הפסקת ההתקשרות בשל גורמים חיצוניים, הסכום שיוטל עליה צריך להיות הנמוך ביותר בנסיבות העניין. ראיות שהוגשו למחוזי העלו, כי מדובר ב-150 דולר לשעה - ולכן הסכום הנכון (כולל הפרשים) הוא 9.5 מיליון שקל.
השופט
יצחק עמית, אשר הסכים עם שטיין, ציין שבמקרה זה אין צורך לקבוע מה הדין במקרה בו הסכימו הצדדים לתשלום שכר
טרחה על-פי תוצאה, אך בשל "גורם זר מתערב", כמו מניעה משפטית, התוצאה אינה יכולה להתממש. השופט
ג'ורג' קרא הסכים גם הוא עם שטיין. את זהר ייצגו עו"ד בעז בן-צור,
קרן שמש ו
אסנת גולדשמידט-שרייר, ואת העירייה - עוה"ד
יוסי בנקל,
אמיר פרנקל ושירה הדר.
