האחים אבי רייק ודניאל רייק ישלמו מס של 250 מיליון שקל על מכירת קבוצת השילוח הבינלאומי פליינג קרגו, ולא 120 מיליון שקל כפי שקבע בית המשפט המחוזי מרכז. זו משמעותו של פסק הדין של בית המשפט העליון, אשר קיבל (יום ד', 20.3.19) את ערעורו של פקיד השומה.
השופט
עופר גרוסקופף מצא, כי אין מקום להתערב במבנה העסקה בה נמכרה פליינג קרגו לדויטשה פוסט בשנת 2007 תמורת 446.7 מיליון שקל. אולם הוא קבע שלא ניתן לקבל את החלוקה שהציגו החברות והאחים, ולפיה 98% מהתמורה היו בעד מניות הקבוצה ורק 2% תמורת המוניטין שלה. גרוסקופף החליט שהתמורה האמיתית היא 434.4 מיליון שקל תמורת המניות ו-12.4 מיליון שקל תמורת המוניטין.
מסכום זה, הוסיף גרוסקופף, יש לנכות פחת בסך 12.4 מיליון שקל, כך שהתמורה החייבת בעד המניות לצורכי מס היא 422 מיליון שקל. סכום זה חייב במס שולי מירבי (50%) על הרווחים שיש לייחס עד לשנת 2003, ובמס של 20% לחלק של השנים 2007-2004. זאת, לעומת מס של 20% בלבד על מכירת מוניטין. בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ל-12 השנים שמאז ביצוע העסקה, המשמעות היא, כאמור, חיוב במס מוערך של 250 מיליון שקל במקום 120 מיליון שקל לפי הכרעתו של המחוזי (השופט
אחיקם סטולר).
פליינג קרגו הוקמה ב-1982, כך שכמעט כל הרווח יהיה חייב במס של 50%. בסוף שנת 2000 היא ביצעה שינוי מבני, במסגרתו הקימה שתי חברות-בנות: אף.אס תובלה בינלאומית שקיבלה את פעילות השילוח הבינלאומי, ואף.אס אקספרס שקיבלה את פעילות הבלדרות. באוקטובר 2007 נמכרה אף.אס תובלה בינלאומית לדויטשה פוסט תמורת 8.9 מיליון שקל, ולאחר מכן רכשה אף.אס תובלה בינלאומית - כעת בבעלות החדשה - את המוניטין של פליינג קרגו ב-437.8 מיליון שקל.
פקיד השומה סירב להכיר במבנה זה וטען שבפועל נמכרו מניות ומוניטין, ולא כמעט רק מניות כפי שהוצגה העסקה. סטולר קיבל את ערעור החברות ורייק על השומות שהוצאו להם, אך גרוסקופף קיבל את ערעור פקיד השומה. הוא אומר, כי אין לשנות את מבנה העסקה, שכן קביעת המחוזי לפיה אין המדובר בעסקה מלאכותית מבוססים על ממצאי עובדה. אולם כאמור, הוא קבע שיש לשנות בצורה חדה את החלוקה הפנימית של התמורה.
"חלוקת התמורות המוסכמת בה עסקינן היא קיצונית, וככל הנראה חריגה", מסביר גרוסקופף. אומנם ייתכנו מצבים המצדיקים חלוקה שכזאת (98% בעד המוניטין ורק 2% תמורת המניות), אך "עניין זה מדליק נורת אזהרה, המצדיקה בחינה מעמיקה של חלוקת התמורה המוסכמת". הוא מונה ארבעה נימוקים המצדיקים התעלמות מהחלוקה עליה הסכימו הצדדים:
- 75% מהכנסותיה של אף.סי תובלה בינלאומית נבעו מדויטשה פוסט - כך שלגבי חלק זה של פעילותה, אין כל משמעות לרכישת המוניטין של פליינג קרגו. דויטשה פוסט לבדה תחליט האם להמשיך להשתמש בשירותיה של החברה ולא צמחה לה שום תועלת מרכישת המוניטין של פליינג קרגו.
- עיקר המוניטין של פליינג קרגו הוא הסינרגיה בין פעולותיה - ומוניטין זה דווקא נפגע מניתוקה של אף.סי תובלה בינלאומית מיתר חלקי הקבוצה.
- מנגנון ההתאמה שנכלל בהסכם, ולפיו התמורה הסופית תיקבע אחרי שנתיים, התייחס רק לפעילות של אף.סי תובלה בינלאומית ולא לזו של פליינג קרגו כולה - ומכאן שהצדדים לא ייחסו חשיבות לכל הקבוצה ולמוניטין שלה.
- חוות דעת מומחים שהוגשו למחוזי, כולל מטעמה של פליינג קרגו, מלמדות שהמוניטין לא היה שווה למעלה מ-400 מיליון שקל.
בבואו לקבוע איזה סכום ניתן לייחס למוניטין, מסתמך גרוסקופף על כך שהנתון הרלוונטי היחיד שהוצג הוא שווי זכות השימוש בסימני המסחר של פליינג קרגו: 12.4 מיליון שקל. "יתר הנתונים שהוצגו, כדוגמת השווי המוערך של קשרי לקוחות או של כוח העבודה, מתייחסים לנכסים הכרוכים בפעילותה העסקית של חברת-הבת, דהיינו בפעילות השילוח הבינלאומי, ולפיכך אינם יכולים להיות מופרדים משווי המניות לצורכי מס", ומכאן שכל יתרת התמורה היא בעד המניות וחייבת במס מלא.
פליינג קרגו ואף.סי תובלה בינלאומית חויבו בהוצאות בסך 200,000 שקל. השופטים
נעם סולברג ו
יוסף אלרון הסכימו עם גרוסקופף. את המדינה ייצג עו"ד עמנואל לינדר; את פליינג קרגו ייצגו עוה"ד פיני רובין, דניאל פסרמן, שלמה אביעד זידר וענבר ברק-בילו; ואת דניאל רייק - עוה"ד אמנון רפאל ושלומי לזר.
