"מיכאל בן-ארי מסית לגזענות"

במעשיו ובהתבטאויותיו של מיכאל בן-ארי משום הסתה לגזענות כמטרה דומיננטית ומרכזית של משנתו, וזו הייתה הסיבה לפסילת מועמדותו בבחירות לכנסת ה-21. כך קובע בית המשפט העליון, בעיקרי הנימוקים לפסקי הדין שניתנו בתחילת השבוע, אותם פרסם הערב (יום ה', 21.3.19). שמונה מבין תשעת שופטי ההרכב קיבלו את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ולפיה בעניינו של בן-ארי "אכן הוצגה 'מסה ראייתית קריטית' מוכחת ומשכנעת באיכותה ובכמותה, הכוללת התבטאויות חד-משמעיות, ברורות וקשות החוזרות ונשנות לאורך השנים - אך בדגש על השנתיים האחרונות - כנגד הציבור הערבי בישראל". העליון מציין, כי חלק מן הדברים אמר בן-ארי בעצמו ואת חלקם העלה לעמוד הפייסבוק של תנועת עוצמה יהודית שבראשותו. לדעת שופטי הרוב, יש בהם "משום ליבוי יצרים וחרחור איבה ומדנים, עד כדי ביזוי שיטתי ומכוון של הציבור הערבי בישראל". הסבריהם של בן-ארי ועו"ד יצחק בם, שייצג אותו, לא היוו חזרה של ממש מן הדברים או הבעת חרטה עליהם. "ויודגש - עילה זו של הסתה לגזענות, שבגינה נמנעה השתתפותו של בן-ארי בבחירות לכנסת, היא עילה העומדת לעצמה ויש לה משנה תוקף ומשמעות מיוחדת במדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, שידע מאז ומקדם על-רקע זה רדיפות וסבל שאין להם אח ורע באומות העולם. הכשרת מועמדותו של בן-ארי בנסיבות אלה היה בה משום מתן לגיטימציה לשיח הגזעני כשיח לגיטימי במדינת ישראל", מסביר העליון. עוד נאמר בעיקרי ההחלטה, כי לא נמצאה תשתית דומה בעניינו של עו"ד איתמר בן-גביר, גם הוא חבר עוצמה יהודית, וזאת כאשר מדובר ברף המחמיר הנדרש לפסילת מועמדות בשל הסתה לגזענות. גם בנושא זה קיבל העליון את עמדתו של מנדלבליט. לגבי אישור מועמדותו של עופר כסיף ברשימת חד"ש-תע"ל קבע העליון, כי לא נחצה הרף הגבוה הדרוש כדי לקבוע שהוא שולל את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, או תומך בטרור. השופטים הסתייגו בצורה חריפה מהתבטאויותיו של כסיף, אשר השווה את ישראל לגרמניה הנאצית, אך שמונה מתוכם סברו, כי "התבטאויות מקוממות ומרגיזות אלה, אינן נופלות לדעת הרוב בגדר העילה של תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל". העליון אימץ את חוות דעתו של מנדלבליט גם לגבי רשימות חד"ש-תע"ל ובל"ד-רע"ם. השופטים הסכימו, כי לא הוכח ברמה המספקת ששתי הרשימות תומכות בטרור, וכי תמיכה בהפיכת ישראל למדינה כל אזרחיה אינה מהווה שלילת קיומה כמדינה יהודית עד כדי מניעת השתתפות בבחירות. ההחלטות בעניינם של כסיף ובל"ד-רע"ם התקבלו בידי הנשיאה אסתר חיות והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, מני מזוז, ענת ברון וג'ורג' קרא; השופט דוד מינץ סבר בדעת יחיד שאין לפסול את בן-ארי ויש לפסול את כסיף ורע"ם-בל"ד. בהחלטה בנוגע לבן-ארי היה סולברג בדעת מיעוט, ואילו ההחלטה לגבי חד"ש-תע"ל התקבלה פה אחד. העליון הודיע שיפרסם בהקדם האפשרי את הנימוקים במלואם.