חברים בכירים במפלגה השמרנית קוראים לשרי ממשלת בריטניה להתייצב נגד ראש הממשלה, תרזה מיי, ולהכריח אותה להתפטר. זאת, במטרה להציל את הברקזיט ולמנוע מן הפרלמנט ליטול לידיו את השליטה על התהליך.
הקריאות באות בפתחו של שבוע בו אמורה להיות מוכרעת שאלה גורלית: האם בריטניה תפרוש מן
האיחוד האירופי ב-22 במאי עם הסכם, או תצא ממנו ב-12 באפריל ללא הסכם ובצורה שתפגע בה בצורה אנושה. מיי אמורה להביא השבוע להצבעה שלישית את ההסכם שכבר נדחה פעמיים. אם הפרלמנט לא יאשר עד סוף השבוע תוכנית כלשהי, בריטניה תיאלץ לפרוש ללא הסכם - כפי שקבע האיחוד בשבוע שעבר.
שרת החינוך לשעבר, ניקי מורגן - אשר התפטרה לאחר מפלתה של מיי בתחילת החודש - קראה לחברי הקבינט לומר ל-מיי שעליה להתפטר כעת. סטיב בייקר, חבר פרלמנט ומבכירי התומכים בברקזיט, קרא למתחרים האפשריים על הנהגת המפלגה לפעול כעת. הקריאות הללו באות במקביל ליוזמות שנוקטים כמה מבכירי הממשלה, ובהם שרת העבודה, אמבר ראד, להחלפתה של מיי.
על-פי אחת ההצעות, סגן ראש הממשלה (בפועל), דייוויד לידינגטון, יטול לידיו את ההנהגה - גם אם לא ייבחר רשמית לראשות הממשלה - ותומך מובהק בפרישה, אולי מייקל גוב, ימונה לשר האוצר במקומו של פיליפ המונד. עם זאת, שר בכיר אחר אמר, כי צעד שכזה רק ידחה את הקץ בלא להציע פתרון לבעיה האמיתית: אופיו של הברקזיט.
אחד השרים אמר לדיילי טלגרף: "צריך להקריב משהו, וכנראה נראה שזו תהיה מיי. הקבינט צריך להתייצב. יש שתיקה מוזרה מצידם של האנשים האמורים היו להשתמש במעמדם לצורך השפעה. חלקם עסוקים מדי בחיזוק הכנותיהם להתמודדות על ההנהגה". שר אחר מעריך, כי מיי תיאלץ להתפטר בתוך עשרה ימים.
הטלגרף אומר, כי התסריט הטוב ביותר מבחינתה של מיי יהיה להודיע ביומיים הקרובים, כי תתפטר באופן מיידי אם הפרלמנט יאשר השבוע את ההסכם הקיים, וכי תישאר בתפקידה רק עד הפרישה ב-22 במאי - ובינתיים יוכלו השמרנים לבחור את ראש הממשלה הבא.
אפשרות נוספת היא, כי האירועים יאלצו את מיי להתפטר. אם היא תפסיד שוב השבוע, הפרלמנט יטול לידיו את ניהול הברקזיט (על-ידי ניהול סדרה של "הצבעות מבחן" כדי לראות לאיזו חלופה יש סיכוי לעבור) ויחליט על דחייה ארוכה של הפרישה ועל השתתפות בבחירות לפרלמנט האירופי בחודש מאי - המשמעות תהיה שכל הקווים האדומים של מיי ייחצו והיא לא תוכל לשרוד.
אפשרות שלישית היא לחץ כבד על מיי מצידם של ראשי המפלגה השמרנית: המצליף הראשי, ג'וליאן סמית; יו"ר "ועדת 1922" המנהלת את הסיעה, סר גרהאם בריידי; יו"ר המפלגה, ברנדון לואיס; השר לידינגטון; ויו"ר הסיעה בבית הלורדים, נטלי אוונס. אם כך יקרה - המשחק יסתיים מבחינתה של מיי. אולם לואיס ואוונס הם שניים מבעלי בריתה הנאמנים ביותר של מיי, ולידינגטון עשוי לסרב ליטול חלק פומבי במהלך משום שהוא יהיה הנהנה העיקרי ממנו.
תסריט רביעי בו מיי תיאלץ להתפטר יהיה התקוממות בקבינט (הממשלה המצומצמת). עד כה לאיש מבין חבריו לא היה אומץ להתייצב נגדה בגלוי, למרות שהיא הותירה אותם באפלה בנוגע לאסטרטגיית הברקזיט שלה. מיי נוהגת לשאול את שריה מהי דעתם, אך מסרבת לחשוף את שלה - ועל ההחלטות הם שומעים בתקשורת. מצד שני, מיי חלשה מכדי לפטר את השרים המתנגדים לה, כולל אלו שהצביעו החודש נגד ההסכם.
