22% מהתלונות שבדקה אשתקד נציבות הביקורת על הפרקליטות היו מוצדקות - כפליים משיעורן בשנת 2017. כך מוסר (יום א', 24.3.19) נציב הביקורת,
דוד רוזן, בדוח השנתי שלו.
50% מהתלונות שנבדקו אשתקד היו הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, 8% היו נגד מוסמכי היועץ המשפטי, 6% היו נגד התביעה המשטרתית ו-26% היו נגד גופים שאינם בסמכותו של רוזן. מבין התלונות המוצדקות, 80% היו נגד הפרקליטות והיועץ המשפטי - שיעור גבוה בהרבה מחלקם בכלל התלונות. בניגוד לחששות שהעלתה הפרקליטות ערב הקמת הנציבות, מתברר שלא מדובר בכלי המשמש לנקמנות מצד עורכי דין: 83% מהתלונות הוגשו בידי אזרחים ורק 17% בידי עורכי דין.
רוזן מונה שורה של המלצות מערכתיות שהגיש לפרקליטות ולמשטרה, ואשר יושמו בשנה שעברה: הפצת נוהל שנועד למנוע החזקה במעצר בלתי חוקי, בשל התנהלות פסולה של נציגי המשטרה בבתי המשפט; מינוי פרקליטה בכירה במח"ש האחראית על נושא העררים; הבהרת זכויות חשודים בהסדר מותנה (ענישה קלה ללא הרשעה); מניעת מגע בין אזרחים לבין שוטרים החשודים באלימות ותקיפת אזרחים; מסירת הודעה לחשוד ולמתלונן על גניזת תיק בידי הפרקליטות.
עוד מגלה הדוח, כי רוזן הסכים לשנות חלק מהמלצותיו בדוח על היחסים בין הפרקליטות לבין המכון לרפואה משפטית, וזאת לאחר פגישות עם
אביחי מנדלבליט,
שי ניצן ואחרים, ועל-רקע מסקנות דוח מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר-סימן-טוב. כעת נקבע, כי כל קשר בין המכון לבין התביעה יתועד במלואו בכתב בידי שני הצדדים, והוא יועבר להגנה אם מדובר ב"חומר חקירה רלוונטי" (הסתייגות שלא הייתה בדוח המקורי).
שינוי נוסף הוא, שההגנה תוכל לקבל חוות דעת מן המכון רק אם הוא לא העניק חוות דעת למדינה באותו תיק. בהתחשב בכך שאין בארץ כמעט אף פתולוג פרטי, מדובר בהכבדה משמעותית על ההגנה, שתיאלץ להזמין רופאים מחו"ל. רוזן גם שינה את המלצתו המקורית בנוגע לנוכחות מומחה מטעם ההגנה בנתיחת גופה: אם הפרקליטות תתנגד לנוכחותו - יהיה צורך בצו של בית המשפט.
הפרקליטות הבטיחה לגבש הנחיה אשר תבטיח את עצמאותם של רופאי המכון - אם כי היא טרם הושלמה ולא ניתן לוח זמנים לכך.
עוד מוסר רוזן על המלצות שאימוצן טרם הושלם: הפרקליטות אימצה את המלצתו של רוזן והציעה למשטרה לבחון את המשך שירותיהם של שוטרים שהורשעו (בדין פלילי או משמעתי) בשיבוש הליכים, אך המלצה זו טרם יושמה. הפרקליטות גם עומדת לפרסם הנחיה בנוגע להעמדה לדין בעבירות מין בהעדר שיתוף פעולה מצד הקורבן. כמו-כן נמצא בהכנה נוהל ביעור תיקים בעלי רגישות מיוחדת.
מהדוח עולה, כי המלצות אחרות של רוזן לא אומצו: שינויים בדרך הצגת מידע חסוי לבית המשפט בדיוני מעצרים והעמדתו לרשות ההגנה אם מוגש כתב אישום; מניעת העברת חומרי חקירה לגורמים חיצוניים בטרם סיומה של החקירה; העברת חומרי חקירה לגורמים רלוונטיים (משמעתיים או מינהליים) במקרים בהם לא נמצאו ראיות פליליות.
בין התלונות שנמצאו מוצדקות:
- מח"ש סגרה את התיקים נגד שוטרים שנחשדו בתקיפת צעירים ממוצא אתיופי, והמשטרה פתחה תיקים נגד המתלוננים.
- הפרקליטות ביקשה לעצור חשוד עד תום ההליכים, רק כאמצעי ללחוץ עליו להסכים להסדר טיעון.
- הפרקליטות הסתירה "ראיית זהב" מזכה מההגנה ומבית המשפט בתיק שוד. רוזן קבע שנפל פגם חמור בהתנהלותה.
- נציגי המשטרה בדיוני מעצרים העלו טענות לא-נכונות על פעולות חקירה מתוכננות וכך השיגו מעצרים בלתי חוקיים.
- פרקליט השתמש בתוארו ובמעמדו כאשר פנה למשטרה, התערב בחקירה וסייע לבת-משפחתו בעניין אישי.
- הפרקליטות מסרה עובדות לא-נכונות לבית המשפט בתיק רצח, והציגה עמדות סותרות בבית המשפט העליון ובבית המשפט המחוזי.
- מח"ש העבירה חומרי חקירה לגורם חיצוני לצורך ניהול תביעה אזרחית נגד השוטרת החשודה.
- מח"ש סירבה לפתוח בחקירה נגד שוטרים אלימים, למרות קביעה שיפוטית בעניינם. קיימת תופעה של פתיחת תיקים נגד אזרחים המתלוננים על אלימות שוטרים.
רוזן אומר, כי הוא מתכוון להמשיך ולפעול לשינוי חוק הנציבות, כך שיוסרו חסמים המפריעים לפעילותה. רוזן הגיש את ההצעה בשנת 2017 לשרה
איילת שקד, אך מאז לא נעשה דבר. השינויים המרכזיים הם מתן אפשרות להגשת תלונות בידי גורמים ציבוריים, אפשרות לבירור יזום בידי הנציבות, הבטחת עצמאותה תוך ניתוקה מהיועץ המשפטי לממשלה והפיכת המלצותיה למחייבות (בכפוף לשיקול דעתו של השר האחראי).
