היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, הורה למחלקה לחקירות שוטרים לפתוח בחקירה לעבירות פליליות ב-18 התקשרויות של המשטרה שנעשו ללא מכרזים. ההוראה ניתנה לאחר שהמידע הועבר אליו בידי
מבקר המדינה,
יוסף שפירא - מוסר האחרון (יום ד', 27.3.19) בדוח על ניהול הרכש של המשטרה בתקופת כהונתו של
רוני אלשיך כמפכ"ל.
הדוח כולל ביקורת חריפה על התקשרות המשטרה ללא מכרז עם חברת המימד החמישי בתקופה בה שימש
בני גנץ כיו"ר החברה, ועל ההתקשרות עם
ליאור חורב למתן שירותי תקשורת לאלשיך.
גנץ היה בדיון אצל אלשיך בשנת 2016 הציעה חברת המימד החמישי למשטרה לרכוש מערכת טכנולוגית שהיא מפתחת בתחום הבינה המלאכותית לצורכי מודיעין, בהיקף כולל של 50 מיליון שקל. כיו"ר החברה שימש בני גנץ, ומנכ"ל החברה היה רם בן-ברק - לשעבר המשנה לראש המוסד, אותו שילב גנץ מאוחר יותר ברשימת חוסן לישראל (וכעת כחלק מרשימת כחול לבן). בין יועציה של החברה היו המפכ"ל לשעבר
דודי כהן (שאחיו,
מוטי כהן, הוא כיום ממלא-מקום המפכ"ל), והסמפכ"ל לשעבר
בנצי סאו.
גנץ ובן-ברק עצמם השתתפו באוגוסט 2016 בדיון בראשות אלשיך בנושא ההתקשרות, בסיומו הורה אלשיך להתקשר עם החברה ללא מכרז בנימוק של "פטור מבצעי". שפירא אומר שיש בכך טעם לפגם; החברה טענה שנציגיה לא נטלו חלק בדיון על היבטי הרכש אלא רק הציגו את יכולותיה - אך שפירא שהפרוטוקול מלמד אחרת. המשטרה לא בחנה הצעות אחרות והתקשרה, ללא מכרז וללא כל התייעצות חיצונית, עם המימד החמישי בפיילוט בהיקף 4 מיליון שקל. המשטרה הייתה מוכנה למסור לה קניין רוחני השייך למדינה, ואף מסרה קניין מסוים, לצורך פיתוח המערכת ותמורה הנחה בתשלום; הדבר נעשה ללא פנייה לחשב הכללי כמתחייב מן הנהלים.
שפירא קובע: "במסגרת פעולותיה אלה נהגה המשטרה, בחוסר שוויון בין חברה א' [המימד החמישי], לבין חברות נוספות בתחום הטכנולוגיה שעשויות היו לעמוד בקריטריונים שהוגדרו, בכך שלא הביאה לידיעתן כי בכוונתה לבצע רכש בסך עשרות מיליוני ש"ח בשנים 2018-2017, שכאמור תוקצב בתוכנית העבודה של המשטרה, ולא איפשרה להן להוכיח את יכולותיהן בתחום זה, על-מנת שיוכלו להתחרות בחברה א'. עקב כך נוצר לחברה א' יתרון בולט על כל יתר החברות. כמו-כן, בכך שהמשטרה החליטה לבחון רק את המערכת של חברה א' ולא הרחיבה את מעגל החברות הפוטנציאלי כדי שיהיה לה מרחב תמרון במסגרת משא-ומתן על עלויות ההתקשרות העתידית, היא נהגה באופן שאינו מבטיח למשטרה את מרב היתרונות".
עוד נמצא, כי המימד החמישי מסרה למשטרה נתונים לא נכונים: היא הוקמה שנתיים מאוחר יותר מכפי שדיווחה; לא היה לה מוצר מדף מזה שנה וחצי, אלא היא רק עסקה בפיתוח; לא היו לה מכירות, למרות שדיווחה על חמישה לקוחות. אולם היה זה לאחר שוועדת המכרזים הסתמכה על המידע שקיבלה מן החברה ולא בדקה אותו בעצמה - למרות שמדובר בנתונים רבי משמעות.
בהמשך הדרך (בשלהי 2017) התכוונה המשטרה להתקשר עם המימד החמישי בעסקה בהיקף מלא, כאמור - 50 מיליון שקל - ובדקה רק הצעה אפשרית אחרת, אך האוצר מנע את ההתקשרות ללא מכרז. המימד החמישי קרסה זמן קצר לאחר מכן.
הקשרים של חורב בצמרת שפירא מותח ביקורת על ההתקשרות לשכירתם של חברת גולדפינגר וליאור חורב כיועצי תקשורת לאלשיך, ללא מכרז, תמורת 600,000 שקל. בפברואר 2016 החליטה המשטרה לגייס את תת-ניצב יובל גת לתפקיד ראש חטיבת אוכלוסייה תקשורת וקהילה (את"ק), האחראי בין היתר על מערך הדוברות במשטרה. המשטרה שכרה בשנת 2016 את שירותיה של גולדפינגר, שהעניקה את שירותיה לאלשיך בין היתר באמצעות חורב, ששימש כיו"ר החברה בשנים 2017-2016.
גת לא דיווח למחלקת המשמעת מאז אפריל 2016, מועד התחלת מתן השירות של גולדפינגר, ועד מאי 2018 על העבודה המשותפת שהייתה לו עם חורב בשנים 2016-2011 (כולל בתשעה קמפיינים פוליטיים) ועל הידידות ביניהם. בחינת העסקתו של גת נעשתה על-ידי מחלקת המשמעת במהלך שנת 2016, שלא על סמך מידע מלא, ברור ומפורט. מספטמבר 2016 ואילך הובאו לידיעת המשטרה כתבות עיתונאיות, בהן נכלל מידע בדבר קיומה של זיקה בין השניים. אף על-פי כן, המשטרה לא בחנה את הנושא.
שפירא מדגיש, כי בחינה של המידע בדבר הזיקה בין חורב לבין גת התבקשה בפרט לנוכח העובדה, שגת טיפל במישרין בסוגיית הארכת ההתקשרות של המשטרה עם גולדפינגר. גת כתב המלצה מקצועית התומכת בהמשך ההתקשרות עם גולדפינגר בפטור ממכרז, נטל חלק בהליכי אישור שהתקיימו במשטרה בעניין זה וייצג את המשטרה בפברואר 2017 לפני ועדת הפטור שבמשרד האוצר, שדנה בבקשה לאישור התקשרות המשך בפטור ממכרז.
ארדן הסיט מאות מיליונים גילוי מרכזי נוסף: המשרד לביטחון פנים החליט באפריל 2018 להסיט מאות מיליוני שקלים בתקציב המשטרה מהפרויקטים שאושרו לטובת פרויקטים חדשים שהשר,
גלעד ארדן, ומשרדו ביקשו לקדם, בלא שקיים התייעצות עם המשטרה ובלא שעמד לרשותו מידע על הנזקים שהדבר יגרום לה. מדובר בהקמת תחנות משטרה, בעיקר בחברה הערבית ובפריפריה, ביטול פרויקטים טכנולוגיים-מבצעיים וביטול רכש ניידות לאגף התנועה. ארדן ביקש מידע בנושא מהמשטרה רק בדיעבד, ובעקבותיו החליט, כי ייקבע מתווה תקציבי חדש, מהלך שנמשך כחצי שנה.
מינואר 2016 עד מאי 2018 רכשה המשטרה טובין ושירותים בסך 6.4 מיליארד שקל. רוב הרכש (4.5 מיליארד שקל) התבצע באמצעות מכרזים פומביים של המשטרה ושל מינהל הרכש והרכב במשרד האוצר. כמו-כן התבצע רכש באמצעות הליכי פטור ממכרז (696 מיליון שקל), באמצעות בקשות לקבלת הצעות מחיר (105 מיליון שקל) ובאמצעות הליכי רכש נוספים.
הביקורת העלתה דפוס פעולה במשטרה, ולפיו לעיתים כאשר סכומי הרכש של הטובין או השירותים היו גדולים מ-50,000 שקל, סכום המחייב ביצוע מכרז, פוצלה הרכישה לכמה הזמנות נפרדות, שכל אחת מהן הסתכמה בפחות מ-50,000 שקל. שפירא קובע, כי יש לעקור מן השורש נוהג זה. עוד נמצא, כי לעיתים יחידות המשטרה נמנעות מרכישה בסך 50,000 שקל ומעלה, באמצעות הפחתה מכוונת של איכות הטובין או השירותים או באמצעות הפחתת כמות הרכש המבוקשת - כך שיוכלו לחמוק ממכרז.
סוסים ומדים ב"פטור מבצעי" המשטרה ביצעה לעיתים, באמצעות הפטור המבצעי ממכרז, גם רכש שלא תאם את התנאים שנקבעו בתקנה. מדובר ברכש של ציוד שאינו מבצעי, רכש במסגרת הצטיידות שנתית שגרתית, רכש שניתן היה לבצעו במכרז סגור, ורכש שניתן היה לבצעו בהליך לא-פומבי של פטור ספק יחיד. למשל: רכש סוסים, רכש כלבים, רכש שירותי תפירת מדים ורכש עבור קורס לפרמדיקים.
76 מ-118 החלטות המאשרות התקשרויות בפטור "תרבות והווי" - שכללו שני שירותים או יותר, הנדרשים לאינטגרציה ביניהם - שאישרה המשטרה מינואר 2016 ועד מאי 2018, אינן מתיישבות עם תקנות חובת המכרזים. למשל: המשטרה החליטה לאשר התקשרות בפטור תרבות והווי בסך 2 מיליון שקל לרכש שירותי קולנוע והסעדה, ונמנעה מלרכוש שירותים אלו באמצעות המכרז המרכזי כנדרש.
בין ינואר 2016 למאי 2018 החליטה המשטרה 600 פעמים לפנות ללא מכרז לספק יחיד, ללא קיום מכרז ובדרך שלא תאמה את הוראות משרד האוצר, תוך עקיפת ועדת המכרזים. בהתקשרויות שהיא עושה בפטור ממכרז, המשטרה אינה כוללת מפרט או הוראות אחרות להבטחת איכות הטובין או השירות שהיא רוכשת.
מזוזות משלושה ספקים קבועים ב-260 מ-379 ההזמנות שבוצעו בדרך של בקשה להצעת מחיר (דהיינו 68% מהן), שנבדקו באופן פרטני, נמצאו ליקויים שונים בהיבטים של תקינות הצעות המחיר, תקינות החשבוניות, ומתן הזדמנות שווה לספקים להתחרות על התקשרויות עם המשטרה. בחלק מההזמנות נמצא יותר מליקוי אחד.
ב-16% מההזמנות התקשרה המשטרה עם ספקים בלא שהיה בסיס משותף בין הצעות המחיר שיאפשר השוואה ביניהן, לצורך בחירה בספק זוכה. לדוגמא: אגף התנועה הזמין ב-2016 סיור לימודי בשנת 2016 וקיבל שתי הצעות משני ספקים. ההצעה הראשונה הייתה למתן שירותי הסעות, וההצעה השנייה הייתה ללינה במלון. אף שההצעות עסקו בתחומים שונים, המשטרה בחרה ספק זוכה, לאחר שביצעה תיחור בין שתי ההצעות.
14% מההזמנות נוצרו על בסיס בחירה בין הצעות מחיר שחלקן לא התקבלו עבור ההזמנה הספציפית, אלא התקבלו עבור הזמנות שביצעה המשטרה בעבר. הדבר מהווה ליקוי המשקף סטייה יסודית מההוראות המחייבות, קובע המבקר. ב-11 הזמנות קיבלה המשטרה מאותו ספק כמה הצעות מחיר לצורך אותה ההתקשרות, באופן שבפועל ההתקשרויות בוצעו בלא שהתקיים תיחור כמתחייב. ב-9% מההתקשרויות בחרה המשטרה ספק, בין באמצעות קבלת כמה הצעות מאותו גורם, בין באמצעות ניהול מו"מ רק עם אחד המציעים ובין באמצעות פיצול התקשרויות, באופן שאיפשר להסתפק בקבלת הצעה אחת בלבד.
בשנים 2016 ו-2017 ביצעה מחלקת הרבנות במשטרה 17 הזמנות רכש של מזוזות ללא מכרז בסכום של 20,000 שקל כל אחת, וכי היא בחרה באופן עקבי, מראש, בשלושה ספקי מזוזות קבועים (בכל פעם באחד מהשלושה) ולא בספקים אחרים.
ניגוד עניינים של בני זוג בשלושה מאגפי המשטרה, בעת קידום קצינים ומינויים לתפקיד חדש, לא היה נהוג למסור שאלון לאיתור חשש
ניגוד עניינים. הליקוי המערכתי בהקשר זה בא לידי ביטוי בעניינם של שני בעלי תפקידים בכירים שהטיפול בזיקה בעניינם נבחן על-ידי משרד המבקר.
ראש מדור טכנולוגי במדור רכישות ומכירות, בדרגת סגן ניצב, הוא בעלה של ראש מחלקת פיתוח יישומי מחשב במינהח טכנולוגיה, בדרגת ניצב משנה. הזיקה ביניהם עלולה הייתה ליצור חשש לניגוד עניינים, או לכל הפחות מראית עין לכך. השניים קיימו במקרים מסוימים קשרי עבודה מקצועיים. ראש מדור רכישות ומכירות אישר על דעת עצמו את הקשר המקצועי בין בני הזוג.
שפירא מסכם: "חומרת הממצאים שהועלו בדוח זה מחייבים את המפכ"ל, את ראש אגף תמיכה לוגיסטית, את חשב המשטרה, את היועצת המשפטית למשטרה ואת ראש מדור רכישות ומכירות, וכן את המשרד לביטחון פנים ואת משרד האוצר, לעשות בדק בית של מערך הרכש במשטרה, לבחון ביסודיות את הליקויים וההמלצות שהועלו ולגבש מתווה סדור לתיקונם. כל זאת כדי שתהליכי הרכש יבוצעו על-פי דין, ביעילות ובאפקטיביות, הן בהיבטי בניין הכוח של מערך הרכש והן בהפעלתו. על המתווה לכלול גם פעולות שיבטיחו שיפור ניכר בהכשרה ובמקצועיות של אנשי הרכש והחשבות ויצירת מנגנוני אכיפה ובקרה אפקטיביים על כלל הגורמים המעורבים בתהליכי הרכש".
