חתן פרס ישראל בתחום חקר הגאוגרפיה, חקר ידע ארץ ישראל, חקר הארכיאולוגיה הוא הפרופסור אמנון בן-תור.
פעילותו הציבורית של בן-תור כוללת שורה של תפקידים שמילא, וביניהם כהונתו רבת השנים במועצה הארכאולוגית ובוועד המנהל של החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, וכן בהנהלה המדעית של מוזאון ארצות המקרא.
הפרופסור בן-תור ידוע כמרצה רהוט, ישר-דרך וקפדן, שאיננו מסתיר את דעתו בכל הנושאים שעל הפרק. הרצאותיו, שבהן שילב ידע רב עם חוש הומור משובח, היו תמיד בהירות ומעניינות. מאז צאתו לגמלאות דומה שאמנון אף הגביר את פעילותו, ולא רק שהמשיך במאמציו להשלים את פרסום חפירות חצור ופרסם מאמרים רבי עניין בכתבי עת מדעיים, אלא שעדיין הוא יוצא מדי שנה בשנה לחפירה בחצור ומתנהל בשטח לצד תלמידיו ותלמידי תלמידיו המסייעים לו במלאכה.
בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי "הפרופסור אמנון בן-תור נמנה על השורה הראשונה של הארכיאולוגים בישראל, בעל מעמד בולט ומוניטין בינלאומיים ונמנה על החוקרים המובילים את המחקר הארכיאולוגי של ארץ ישראל. שמו הולך לפניו בזכות חפירותיו הרבות והמגוונות ופרסומיו המדעיים, שרבים מהם הפכו לנכסי צאן ברזל לחוקרים בארץ ובעולם. במשך כחמישה עשורים, הוא עסק במחקר, בניהול חפירות ארכאולוגיות, במיוחד מפעל החפירות היוקרתי בחצור, בפרסומן בהרבצת תורת הארכיאולוגיה לדורות של תלמידים ובהכשרת הדור הבא של חוקרים. חפירותיו נוגעות בפרקים שונים בתרבותה החומרית של ארץ ישראל למן האלף השלישי לפנה"ס ועד לראשית האלף הראשון לפני הספירה".
ועדת הפרס כוללת את הפרופסור
יוסי כץ (יו"ר), הפרופסור אליעזר אורן, הפרופסור עוז אלמוג והפרופסור נעמה גורן ענבר.
