מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנכתב לרגל הבחירות בוחן את הסוגיה באמצעות השיטות הנהוגות בעולם הכוללות בחירות מקוונות, מתן אפשרות הצבעה לאזרחים השוהים מחוץ למדינה, חובת הצבעה באמצעות סנקציות כבדות בשל אי-הצבעה ואף סקרו מחקרים שבחנו אפשרות של שימוש בלחץ חברתי במסמך ניתן לראות כי שיעור ההצבעה בישראל בבחירות לכנסת ה-20 עמד על 72.3 אחוזים בממוצע, כאשר שיעור ההצבעה ביישובים חרדים עמד על 82.5 אחוזים וביישובים לא יהודים אחוז ההצבעה עמד על 63.5 אחוזים בלבד. הנתונים על שיעורי ההצבעה בבחירות האחרונות במדינות שונות ב-OECD מעידים על חוסר האחידות בתחום זה: שיעור הצבעה גבוה יחסית נמצא בשוודיה (87.2) ובדנמרק (85.9); שיעור הצבעה נמוך יחסית נרשם ביוון (63.9) וביפן (52.7). שיעור ההצבעה בבחירות האחרונות בישראל לכנסת ה-20 מיקם את ישראל במרכזה של התפלגות המדינות כפי שתוכלו לראות בדוח. ברוב מדינות העולם, הזכות להצביע בבחירות הכלליות היא מגיל 18. יש מדינות מעטות שנקבע בהן גיל הצבעה נמוך מ-18, ובהן אוסטריה, ברזיל וארגנטינה. אחד הטיעונים בעד הורדת גיל זכות ההצבעה הוא שזכות הצבעה בגיל צעיר יותר עשויה לעודד מעורבות של צעירים במערכת הפוליטית, ועשויה להעלות את שיעור ההצבעה. עם זאת, במחקרים אחדים שבהם נבחנה השפעת צעד זה על שיעורי ההצבעה נמצא שהורדת הגיל לא הביאה להעלאת שיעור ההצבעה. סיבה אפשרית היא ששיעור ההשתתפות של הצעירים בני (25-18) הוא נמוך משיעור ההשתתפות של יתר בעלי זכות הבחירה. בחירות מקוונות - מהמחקר עולה כי בבחירות שהתקיימו באסטוניה לפני כשבועיים 43.8 אחוז מהתושבים בחרו בהצבעה מקוונת לפני יום הבחירות. האם אחוז ההצבעה עלה בזכות השימוש באופציית ההצבעה המקוונת? כיצד הגיבו בממשל האסטוני לטענות כי המערכת תהיה חשופה למתקפות פצחנים שישפיעו על תוצאות הבחירות - כל התשובות בדוח המצורף.