המדינה לא תממן הגנה לספינות נופש

המדינה אינה חייבת לממן את אבטחת ספינות הנופש של חברת מנו ספנות, ויש מקום לאבחנה בינן לבין ספינות הסוחר ובין מנו לבין חברות התעופה. כך קובע (יום ד', 4.3.19) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית. מנו ספנות ביקשה מבג"ץ לחייב את המדינה להשתתף במימון האבטחה, העולה לה 3 מיליון שקל בשנה, בשיעור של 97.5% - כפי שנעשה מול חברות התעופה הישראליות. מנו מפעילה שתי ספינות נופש מנמל חיפה, והוראות הביטחון החלות עליהן נקבעות בידי המדינה. היא טענה לאפליה הן מול חברות התעופה, שכאמור מקבלות מימון כמעט מלא, ואל מול ספינות הסוחר, המקבלות מימון מלא. עמית דחה את העתירה בקבלו במלואן את טענות המדינה. הוא אומר תחילה, כי מדובר בסדרי עדיפות תקציביים, נושא המצוי בליבת שיקול דעתה של הממשלה. עמית מוסיף, כי העובדה שהמדינה מציבה דרישות אבטחה - אין משמעותה שהיא חייבת לממן אותן, כמו שלמשל אין היא חייבת לממן הקמת ממ"דים או מקלטים. הטענה המרכזית של מנו הייתה כאמור אפליה, אך עמית דוחה גם הוא אותה. אין המדובר באפליה בין שווים, אלא באפליה בין שונים. למדינה יש אינטרס ראשון במעלה בשימור ערוצי התובלה האווירית והימית לישראל, בשעת שגרה ובוודאי בשעת חרום; החשיבות של הפלגות הנופש אינה נמצאת באותה רמה. הבדל מהותי נוסף הוא בתנאי השוק: חברות התעופה ואוניות המטען מתמודדות עם תחרות רבה, בעוד מנו ספנות היא היחידה המפעילה הפלגות נופש מישראל. עמית מסכם: "בהינתן הבדלים אלו, אין לקבל את הטענה כי ההבחנה שערכה המדינה בין העותרת לבין חברות התעופה ואניות המסחר נגועה בשיקולים זרים, ואף אין מדובר בהבחנה שרירותית. מדובר בהבחנה מותרת בין שונים, המבוססת על שיקולים ענייניים, ואין לומר כי מדובר במדיניות בלתי שוויונית או בלתי סבירה באופן קיצוני המצדיקה התערבותו של בית משפט זה". השופטים נעם סולברג ומני מזוז הסכימו עם עמית. מנו חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את מנו ייצגו עוה"ד גיורא ארדינסט, רן שפרינצק ויובל נעים, ואת המדינה - עו"ד יונתן ברמן.