חוקרים במעבדתו של הפרופסור טל דביר באוניברסיטת תל אביב הצליחו, לראשונה בעולם, לפצח אתגר משמעותי ביותר ברפואה המודרנית: שימוש במדפסת תלת-ממד וברקמות שנלקחו מחולה, כדי להדפיס לב חי. המחקר פותח פתח לרפואה עתידית שבה לא יהיה עוד צורך בהמתנה להשתלות ובתרופות המונעות דחייה של איברים. במקום זאת יודפסו האיברים הדרושים בהתאמה אישית מלאה לכל חולה. המחקר פורץ הדרך בוצע על-ידי הדוקטורנט נדב נור וד"ר אסף שפירא במעבדתו של דביר, המשויכת לבית הספר לביולוגיה מולקולרית של התא וביוטכנולוגיה בפקולטה למדעי החיים, למחלקה להנדסת חומרים בפקולטה להנדסה ולמרכז סגול לביוטכנולוגיה רגנרטיבית - כולם באוניברסיטת תל אביב. המאמר מתפרסם (יום ב', 15.4.19) בכתב העת Advanced Science. "מאז הומצאה הטכנולוגיה של הדפסה בתלת-ממד מנסים חוקרים בכל העולם להדפיס באמצעותה, בין היתר, רקמות ואיברים להשתלה", אומר הפרופסור דביר. "אנחנו פיתחנו טכנולוגיה חדשה, שנותנת מענה לחלק ניכר מהקשיים שהתעוררו בדרך". לצורך המחקר השתמשו החוקרים ברקמת שומן שנלקחה מחולה, והפרידו בין תאי השומן לבין החומר הקולגני החוץ-תאי שתומך בתאים. בתהליך מתקדם של הנדסה גנטית הם הפכו את תאי השומן לתאי גזע, ומתאי הגזע יצרו תאים של שריר לב ותאים שיוצרים כלי דם. במקביל הם יצרו מהחומר הקולגני מעין 'דיו' להדפסה. כעת הם ערבבו את כל החומרים והזינו את התערובת למדפסת, שהדפיסה לפי הוראות מחשב, על-פי הדמיות MRI ו-CT של לב אנושי. הלב שהודפס בדרך זו מורכב מתאים צעירים מאוד, שכבר מתכווצים ומראים תכונות של תאי לב. כיום עובדים החוקרים על גידול הלב בסביבה מיוחדת (ביו-ריאקטור), עד שהתאים יהפכו לתאי לב בוגרים המתקשרים ביניהם ופועלים ביעילות מירבית. החוקרים מקווים שכבר בשנה הקרובה יושתלו לבבות מודפסים מסוג זה בבעלי חיים, על-מנת לבחון את תפקודם. ”השיטה שפיתחנו מאפשרת להדפיס לב בכל גודל רצוי, ומכיוון שהלב המודפס מיוצר מרקמות של החולה עצמו, הגוף לא ידחה אותו", סיכם דביר. "יותר מכך, השיטה מאפשרת למעשה להדפיס כל איבר הנדרש להשתלה, ואנחנו מאמינים שהיא פותחת פתח לטכנולוגיות עתידיות, שייתרו לחלוטין את הצורך בתרומות איברים. כשחולה יזדקק להשתלה, תילקח מגופו רקמה, וממנה יודפס איבר מתאים בגודלו ובתכונותיו, שיושתל בגופו". שר המדע, אופיר אקוניס, שוחח עם פרופ' טל דביר וברך אותו על פריצת הדרך שאליה הגיע בהדפסת הלב החי ואמר לו כי עם ישראל כולו גאה בו ובצוותו. ״ההישג פורץ הדרך שהוא וצוותו הובילו במעבדה באוניברסיטת תל אביב, הוא הישג חסר תקדים ופורץ דרך שישפיע על האנושות כולה״, אמר השר אקוניס.