ועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין האשראי ללווים גדולים ממליצה (יום ג', 16.4.19) להקים בכנסת ועדה קבועה לפיקוח על הרגולטורים בתחום הפיננסי. על-פי ההצעה, הוועדה תהיה משותפת לוועדות הכספים והכלכלה, תמנה שישה חברים ותהיה מוסמכת לקבל גם חומר שחלה עליו חובת סודיות.
עוד מציעה הוועדה לטפל בתופעת "הדלת המסתובבת", בה בכירים עוברים מהמגזר הפרטי לרשויות הפיקוח, בכיוון ההפוך ולעיתים בשני הכיוונים. לדעתה יש להאריך את תקופת הצינון החלה על מעבר מהשירות הציבורי למגזר הפרטי, ואף לקבוע תקופות מינימום שמתחתיהן לא ניתן יהיה לרדת בשום מקרה.
בנושא זה מצביעה הוועדה על שורה ארוכה של מינויים בכירים לאורך השנים, כולל כיום: המפקחת על הבנקים, חדוה בר, הייתה מנהלת תחום ניהול סיכונים ב
בנק לאומי; המפקח הקודם,
רוני חזקיהו, היה ראש החטיבה העסקית בבנק דיסקונט וכיום הוא יו"ר הבנק הבינלאומי; מנכ"ל בנק לאומי לשעבר,
גליה מאור, הייתה המפקחת על הבנקים; המשנה לנגידת בנק ישראל לשעבר, נדין טרכטנברג-בודו, שימשה בתפקידים בכירים בבנק הפועלים.
היועצת המשפטית של בנק ישראל, טידה שמיר, הייתה דירקטורית בבנק דיסקונט; מנכ"ל משרד האוצר לשעבר
דוד ברודט, מונה ליו"ר בנק לאומי; המפקח לשעבר על שוק ההון,
עודד שריג, מונה ליו"ר מגדל אחזקות וליו"ר מגדל ביטוח; ראש מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך לשעבר, אייל סולגניק, ומי שהיה היועץ המשפטי של הרשות, שוני אלבק, מונו לתפקידים בכירים בקבוצת אי.די.בי; יו"ר רשות ני"ע לשעבר,
אריה מינטקביץ, מונה ליו"ר בנק דיסקונט ולבכיר באי.די.בי.
הוועדה גם מצביעה על כך שהעברת המידע בין רשויות הפיקוח היא חלקית בלבד, ומציעה לקבוע אותה כחובה במקרים המתאימים; לקבוע בחוק הקמת "שולחן עגול" של המאסדרים; ולאחד ככל האפשר את סמכויות האכיפה שלהם. היא גם ממליצה לאפשר לנגיד בנק ישראל וראש רשות שוק ההון להסיר את הסודיות מעל מסמכים מסוימים, אם האינטרס הציבורי יחייב זאת.
לדברי הוועדה, בדיוניה היא נחשפה לתופעה של מינוי נושאי משרה בבנקים ובגופים המוסדיים בשל קרבה - לעיתים משפחתית - לבעל השליטה, ולמינוי דירקטורים חיצונים (דח"צים) שאינם כשירים לתפקידם. היא מציעה שהממשלה תמנה ועדה אשר תגבש המלצות בנושאים אלו, שכן הכללים הנוכחיים אינם מספקים.
לבסוף עומדת הוועדה על הקשיים בהם נתקלה בעבודתה, בעיקר בדמות טענות חוזרות ונשנות לסודיות. בשל כך היא ממליצה לתקן את חוק יסוד הכנסת ולקבוע, כי בהסכמה רחבה (קואליציה ואופוזיציה) ניתן יהיה להעניק לוועדת חקירה פרלמנטרית את הסמכויות המוקנות לוועדת חקירה ממלכתית.
