שי לבנת הפעיל חוקר פרטי בסכסוך עם שותפיו לשעבר,
אמיר אדלר ואילן פדלון, אשר בין השאר גנב מסמכים ממשרדו של עו"ד
בועז בן-צור שייצג אותם. כך טוענים בועז בנרוש ו
אורן בר-ניר, שסייעו ללבנת באותו סכסוך, בתביעה בסך 17 מיליון שקל שהגישו נגדו - כאשר הפעם הם מיוצגים בידי בן-צור.
שי לבנת הוא בנו של אברהם לבנת המנוח, שהיה בעל השליטה בקבוצת תעבורה ושותף בשליטה בקבוצת אי.די.בי. בשנת 1997 עזב לבנת את עסקי המשפחה והקים עסקים משלו, יחד עם אדלר ופדלון. בנרוש ובר-ניר, לשעבר עובדים במשרד רואי החשבון KPMG, אומרים שהיכרותו של לבנת עם הראשון החלה בשנת 2010, ועם השני - בשנת 2010.
בתביעה, שהוגשה (14.4.19) לבית המשפט המחוזי מרכז, נאמר כי בשנת 2010 הזמין לבנת את בנרוש, שטח בפניו את חששותיו כלפי אדלר ופדלון, וביקש ממנו לבדוק את הדוחות הכספיים ומסמכים נוספים של החברות המשותפות. לאחר הבדיקה הראשונית צירף אליו בנרוש, בהסכמתו של לבנת, את בר-ניר. לדברי השניים, הבדיקה הייתה מסובכת מאוד וממושכת מאוד, ובמשך השנים הבאות הם היו יד ימינו של לבנת במאבק נגד שותפיו - אשר הגיע לבית המשפט בתביעות ב-75 מיליון שקל. הם גם אומרים, כי עצותיהם ללבנת לגבי אופן ניהול הסכסוך, הן שבסופו של דבר הכריעו את הכף לטובתו.
לטענת בנרוש ובר-ניר, לבנת לא בחל באמצעים במאבקו נגד פדלון ואדלר. הוא אף שכר חוקר פרטי, שקיבל 600,000 שקל, ואשר גנב ממשרדו של בן-צור את הבקשה שהגישו אדלר ופדלון לרשות המיסים לגילוי מרצון של עבירות מס בחברות, את טיוטת החקירה הנגדית של לבנת ומסמכים נוספים. עוד הם טוענים, כי החוקר ביקר בבתיהם של אדלר ופדלון וגנב מהם "תוצרים רבים", והצמיד מתקן עיקוב לרכבו של פדלון.
עוד נטען בתביעה, כי לבנת הגיע למסקנה, כי אם אדלר ופדלון יועמדו לדין על עבירות מס - תידחה תביעתם נגדו. הוא שכר את שירותיו של בכיר לשעבר ברשות המיסים, שתפקידו היה לשכנע את הרשות להגיש כתב אישום נגד השניים - והוא קיבל הן שכר שוטף והן בונוס לאחר שהרשות המליצה על כתב אישום שכזה. לבנת ומשפחתו גם ניצלו את קשריהם כדי לקבל מידע מתוך חדרי החקירות של הרשות, הם ועורכי דינם נפגשו עם נציגי הרשות כדי למסור חומר נגד אדלר ופדלון, ופעלו למנוע את זימונו של לבנת לחקירה דומה.
לדברי בנרוש ובר-ניר, לבנת ומשפחתו גם הצליחו לקבל החלטות של בית המשפט שניתנו בדלתיים סגורות, ועמדו מאחורי בקשה שהגיש אמצעי תקשורת להסרת צו איסור פרסום. המשפחה גם ניצלה את קשריה עם חבר כנסת שבעבר היה קצין משטרה בכיר, והוא תיאם פגישה עם מפקדי יאח"ה, שהתקיימה בנוכחותו, במטרה לשכנע להעמיד לדין את אדלר ופדלון. News1 מעיר, כי בכנסת ה-20 היו שני חברים שהם קציני משטרה בכירים בדימוס:
משה מזרחי, לשעבר ראש היאחב"ל וראש אח"ם, ו
מיקי לוי, לשעבר מפקד מחוז ירושלים.
בנרוש ובר-ניר אומרים, כי תחילה קיבל כל אחד מהם 36,000 שקל לחודש, אך באוגוסט 2011 הועמד שכרם של 75,000 שקל לכל אחד. בפועל הם קיבלו 50,000 שקל והובטח להם שהיתרה תשולם בהמשך. הם מעירים, כי לבנת שילם מיליוני שקלים לעורכי הדין, רואי החשבון והמומחים שהעסיק במסגרת הסכסוך. עוד הם אומרים, כי לבנת הבטיח שישלב אותם בעסקיו, כחלק נוסף מן הגמול על עבודתם.
בנובמבר 2012 פסק השופט
עופר גרוסקופף (אז במחוזי מרכז וכיום בעליון) לטובת לבנת, אשר העריך שהחברות המשותפות זכו בפיצוי של 266 מיליון שקל, והוא עצמו - ב-83 מיליון שקל. בעקבות זאת ביקשו בנרוש ובר-ניר בונוס של 5% מתוצאות ההליך, ולבנת הסכים - בכפוף להכרעה בערעור. עוד הוסכם, כי בנרוש ובר-ניר יקדמו עסקים משותפים עם לבנת, ובמסגרת זו הם יצרו קשר עם ענקית הדשנים הסינית קינג'נטה. לבנת וחברה זו אכן הקימו מיזם משותף, ולדברי בנרוש ובר-ניר הם היו אמורים לקבל 20% ממנו.
השניים טוענים, כי בפברואר 2014 הודיע להם לבנת במפתיע שהוא מסיים את ההתקשרות איתם, והוסכם שהם ייפגשו לדון על המגיע להם. אולם בפועל התברר להם שלבנת אינו מתכוון לעמוד בהתחייבויותיו כלפיהם, והוא אף גייס למערכה את אחיו, צביקה לבנת. לבסוף הושגה הסכמה במסגרתה ויתרו בנרוש ובר-ניר על חלק מן המגיע להם, כך לבנת לא עמד גם בה - לאחר שהסתיימו ההליכים מול אדלר ופדלון, והוא לא חשש שיעידו נגדו.
לדברי בנרוש ובר-ניר, עורכי דינו של לבנת השיבו לפנייתם באומרם שמדובר בדרישות מופרכות והעלו נגדם טענות על שימוש במידע סודי והפרת חובות אמון וחובות חוזיות. הם טוענים עוד, כי לבנת עמד מאחורי פרסום הסכסוך בכלכליסט בשנה שעברה, בו הם הוצגו כסחטנים וכמי שביצעו את המעשים הפסולים שלמעשה ביצע לבנת עצמו. סכום התביעה כולל הפרשי שכר, את הבונוס המובטח, שווי האחזקות במיזם עם קינג'נטה, פיצוי על הפסקת ההתקשרות ועוד. טרם הוגש כתב הגנה.
