"תמר" נגד הרכישה מ"לוויתן"

בעלי שדה הגז הטבעי "תמר" מבקשים (יום ה', 18.4.19) מבית המשפט המחוזי בתל אביב לבטל את החלטתה של חברת החשמל לרכוש גז טבעי ב-535.5 מיליון דולר משדה "לוויתן". שדה תמר נמצא בבעלות ישראמקו, תמר פטרוליום וקבוצת דור, בעוד שדה תמר שייך לקבוצת דלק, נובל אנרג'י וחברת רציו. בלב העתירה עומדת הטענה, לפיה למרות שחברת החשמל לא הגדירה את ההליך כמכרז - הרי שמדובר היה במכרז, אך חברת החשמל לא עמדה בכללי המכרזים. לדברי בעלי תמר, חברת החשמל ביקשה מהם ומבעלי לוויתן הצעות לרכישת הגז, והבהירה שקנה המידה היחיד לבחירת הזוכה יהיה המחיר. אולם בדיעבד הוסיפה החברה אמות מידה אחרות, שהפלו לרעה את תמר וגרמו לבחירה בלוויתן. לדברי בעלי תמר, בהליך היו סממנים רבים של מכרז: מועד אחרון להגשת הצעות, מסמכים שיש לצרף להצעות, נוסח חוזה לחתימתם של המציעים, נוהל הבהרות ואמת מידה ברורה לבחירת הזוכה. למרות זאת, הם טוענים, החברה לא נימקה מדוע לדעתה היא פטורה ממכרז, ומסרבת למסור לה את המסמכים שיש למסור למתמודדים במכרז המבקשים לערער על תוצאותיו. בעלי תמר טוענים, כי גם אם אין זה מכרז - הרי שזהו עדיין הליך הכפוף לדיני המכרזים. אך למרות זאת, החברה הוסיפה אמות מידה חדשות כאשר התברר לה שהצעות המחיר משני השדות הם זהים: "הגדלת הזמינות, האמינות והביטחון האנרגטי". הוספה זו נעשתה בלא לשמוע את עמדתם של בעלי תמר, אשר סברו שהיא אינה כדין ולכן סירבו להשתתף בהליך best and final שערכה החברה בהתבסס עליה - וממילא הצעתה של לוויתן זכתה. לדעת בעלי תמר, היו לחברת החשמל דרכים אחרות וחוקיות לשבור את השוויון בין ההצעות. עוד נטען בעתירה, כי מעבר לכך שההחלטה על הזוכה התקבלה על בסיס אמות מידה שנוספו בדיעבד, הרי שגם יישומן של אמות מידה אלו היה שגוי עובדתית ומבוסס על נתונים מוטעים. בין היתר טוענים בעלי תמר, כי חברת החשמל שגתה בצורה קשה לרעתם בחישוב עתודות הגז של שני השדות, השתמשה במידע ממקורות שאינם זהים (דוחות ציבוריים של תמר מול מצגת למשקיעים של לוויתן) והתעלמה מכך ששדה תמר כבר פעיל בעוד משדה לוויתן טרם החלה ההפקה. בעלי תמר מבקשים מבית המשפט לבטל את זכייתו של שדה לוויתן, להחזיר את ההחלטה לוועדת המכרזים או לבטל את המכרז. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד תמר תורג'מן-קדם וחן כהן, וטרם הוגשו תגובות חברת החשמל ובעלי לוויתן.