עו"ד הסתירו וזלזלו בביהמ"ש

עוה"ד יוחי גבע וטל לביא זלזלו בהחלטות בית המשפט, לא קיימו אותן, סיפקו תירוצים מביכים - וכל זאת לאחר שהסתירו את העובדה שהגישו עשרות בקשות זהות לתביעות ייצוגיות נגד גופים שונים. בשל כל אלו, חייבה אותם שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, אסתר שטמר, בהוצאות אישיות בסך 25,000 שקל שישולמו לאוצר המדינה. גבע ולביא ייצגו את עמותת איל"ה (ארגון ישראלי לרווחת הנכה) ואריה ברנדר, שהגישו למעלה מ-50 בקשות לתביעות ייצוגיות נגד קניונים, מלונות ועסקים גדולים אחרים, בטענה שלא הנגישו את עצמם לנכים בכלל ולעיוורים בפרט. למרות שהחוק מחייב להודיע לבית המשפט האם הוגשו בקשות דומות, הם עשו זאת רק לאחר שהגישו 27 מאותן בקשות. 32 מן הנתבעים ביקשו לדחות על הסף את הבקשות בשל פגם זה, ובהמלצתה של שטמר הסכימו גבע ולביא להסתלק מ-12 מן התביעות - בהן הגיעו מייצגי המשיבים לדיון שקבעה. היא הורתה להם להעביר את פרוטוקול הדיון ל-21 הנתבעים הנותרים ולהודיע על התשובות שקיבלו - אך השניים לא עשו זאת. כאשר הזהירה שתטיל עליהם הוצאות אישיות, התנצלו השניים והשיבו: "יום לאחר הדיון, החלו באי-כוח המבקשים, בעצמם, יחד עם הבודק מטעם המבקשים, לתור את מדינת ישראל, לרוחבה ולאורכה, תוך שהם מזניחים את משפחתם ויוצאים לנסיעות מדן ועד אילת, על-מנת לבדוק בשנית, לפי מצוות בית המשפט, את כל הקניונים וכל בתי המלון נשוא בקשות האישור שהוגשו". להודעה זו הם צירפו עידכון על 19 מהתיקים, רק אחרי שבחלק מאותם תיקים הוגשו בקשות וכתבי טענות - מה שהוכיח שהם לא קיימו את ההחלטה בכל התיקים. שטמר אומרת (10.4.19), כי מדובר בהתנהגות חמורה החוזרת על עצמה, שכן כבר הסבריהם של גבע ולביא להימנעות מציון קיומן של בקשות דומות, לא היו רציניים ולא הוגשו כיאות. "גם בהמשך נהגו באי-כוח המבקשים זלזול בצד שכנגד ובבית המשפט", היא ממשיכה. התנהגותם ההתחלתית הייתה חסרת תום לב ועמדה בניגוד לפסיקתו של בית המשפט העליון, בלתי הגונה כלפי הנתבעים וכלפי הציבור, וכללה הסתרת עובדות. התנהגותם הכבידה על ניהול ההליכים וגרמה לבזבוז זמן שיפוטי ומינהלי יקר. שטמר ממשיכה: "משהתברר כי באי-כוח המבקשים עושים כרצונם ואינם נשמעים להוראות בית המשפט, התרעתי כי קיימת אפשרות שיחויבו בתשלום הוצאות אישיות לטובת אוצר המדינה. בתגובה שהגישו באי-כוח המבקשים הם לא התייחסו למה שמוטל היה עליהם לעשות לפי ההחלטות, וטענו טענות לא רלוונטיות בדבר העבודה שנדרשו לה 'מדן ועד אילת'. זו התנצלות מביכה. מי שהגיש עשרות תביעות צריך להיות נכון לטפל בכולן, גם אם כבד המשא. "...מי שמתיימר להגיש סדרה של תביעות ייצוגיות שעוסקות בנושא דומה חייב להיות מוכן לעמוד גם במטלה המקצועית והמשרדית הנלווית לכך. באי-כוח המבקשים לא עמדו במטלה זו, וכאמור לעיל אף הטילו אותה על בית המשפט. באי-כוח המבקשים לא הועילו למרשיהם, אף לא לקבוצה, והעמידו את כולם בסיכון כלכלי מיותר. הדבר חמור במיוחד כשמדובר בקבוצת אנשים עם עיוורון, שככל הנראה נזקקת לעזרת הדין, שהרי בשל כך הוגשו בקשות האישור שלפני. שום אזהרות שניתנו מאז 30.1.2019 לא הועילו, לצערי". שטמר מסיימת באומרה: "ייצוג בתובענה ייצוגית הוא גם מיזם כלכלי של בא-כוח המבקש, ואין להצטער על כך אלא לקבל זאת כדרך שבעולם, על-מנת למלא אחר מטרות חוק תובענות ייצוגיות. כמיזם כלכלי גם סיכון בו, ולא רק לתובע המייצג, אלא גם לבא-כוחו, שבמקרה קיצוני כגון זה שלפני - ייצא שכרו בהפסדו".