"ראוי כי היחסים בין
מבקר המדינה לגופים המבוקרים יושתתו על שיתוף פעולה וכבוד הדדי ולא על התנצחות. לשני הצדדים יש מטרה משותפת - קידום שירות ציבורי נקי מכל רבב, יעיל ואפקטיבי המתנהל בהתאם לאמות המידה הקבועות בדין. לא אחת אף מציינים המבוקרים כי דוחות מבקר המדינה משמשים להם כלי עבודה לתיקון ליקויים ולייעול תפקודם".
כך אומר (יום ב', 8.5.19) מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בהקדמה לדוח השנתי האחרון שהוא מפרסם לפני סיום כהונתו. שפירא רומז לביקורת שנשמעה מן המערכת הפוליטית - ובמיוחד מן הימין - על דוחות וממצאים שונים שפרסם בשבע שנות כהונתו. הממשלה החדשה עשויה לקדם את הצעתו של ח"כ
בצלאל סמוטריץ, ולפיה ייאסר על מבקר המדינה לבצע ביקורת בזמן אמת ולעקוב אחרי תיקון הליקויים.
לדברי שפירא, "דוח זה כמו קודמיו משקף את הטמעת המדיניות של ביצוע הביקורת על-פי העקרונות של חתירה למצוינות ולחדשנות, הקפדה על כללי אתיקה ומינהל תקין ועמידה בנורמות מקצועיות עדכניות. מדיניות זו מוכיחה את עצמה מדי יום ביומו בביצוע תהליכי בדיקה וביקורת באופן יסודי, מקצועי והוגן ובפרסומם של דוחות ביקורת ברורים, אפקטיביים ורלוונטיים, אשר יורדים לשורשן של תופעות".
שפירא גם חוזר על הקו שהנהיג זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד: "תשומת לב מיוחדת נותנת ביקורת המדינה לבדיקת נושאים הנוגעים לאוכלוסיות חלשות, שקשה להן יותר לעמוד על זכויותיהן, ולעתים אין מי שיהיה להן לפה". והוא מוסיף: "משרד מבקר המדינה עוסק רבות בנושאי חברה ורווחה. סוגיית יוקר המחיה העסיקה אותי רבות במהלך שנות כהונתי, ובכלל זה מחירי המזון". בחוגי הימין טוענים, כי שפירא נטל לעצמו סמכויות לא-לו, בכך שהוא מנהל ביקורת שמטרתה לקדם מטרות חברתיות.
