המשטרה אינה נותנת מענה הולם לטיפול בעבירות רכוש ואינה מצליחה ליצור הרתעה כלפי העבריינים. חלק ניכר מהתיקים נסגרים במהירות רבה, ללא ביצוע פעולות חקירה בסיסיות. התוצאה היא חוסר אמון של הציבור במשטרה, והימנעות מלדווח לה במקרים רבים של גניבות ועבירות רכוש אחרות. כך קובע (יום ב', 8.5.19)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בדוח המתייחס לתקופת כהונתו של
רוני אלשיך כמפכ"ל המשטרה.
יותר מ-40% מהתיקים הפליליים שפתחה המשטרה בשנים 2017-2015 הם תיקי עבירות רכוש. בשנת 2015 פתחה המשטרה 341,000 תיקים, ובשנתיים הבאות - 330,000 תיקים מדי שנה. הנזק למשך מעבירות רכוש נאמד ב-4 מיליארד שקל בשנה.
מיגור הפשע, מציין שפירא, מושג בין היתר על-ידי חיזוק ההרתעה והגדלת סיכויי ההיתפסות של העבריין. אולם הרוב המוחלט של תיקי עבירות הרכוש נסגרים. במרבית החקירות, המשטרה אינה מצליחה לבסס ראיות שיביאו לידי הגשת כתב אישום. רק באחד מכל 15 תיקי חקירה (6.5%) מוגש כתב אישום. מכאן, שלמעשה המשטרה אינה משיגה הרתעה שתביא לצמצום המקרים של עבירה על החוק ופגיעה באזרח.
הממצאים של סקרי ביטחון אישי שמבצעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהזמנת המשרד לביטחון פנים מלמדים, כי בשנים האחרונות מסתמנת מגמת ירידה בהיקף עבירות הרכוש. אולם במקביל קיימת תופעה נוספת: רוב נפגעי עבירות הרכוש כלל אינם מדווחים למשטרה משום שאינם מאמינים שתצליח ללכוד את העבריינים ולהחזיר להם את רכושם. רבים מאלו שכן דיווחו על כך למשטרה אינם שבעי רצון מטיפולה, אולי משום שב-28% מגיעים השוטרים לזירה באיחור. בשני תחומים אלו - שיעורי הדיווח ורמת שביעות הרצון - לא חל שיפור ממשי בשנים האחרונות.
המשטרה לא דנה בממצאי סקרי הביטחון האישי ולא ניתחה את ממצאיהם, למרות שהדבר חיוני כדי להעריך את מידת היעילות של פעילותה. כמו-כן, המשטרה לא בדקה את הפערים שבין ממצאים אלו לבין ממצאים העולים מסקרים שביצעה בעצמה. גם המשרד לביטחון פנים שהזמין את סקר הביטחון האישי, כדי שממצאיו ישמשו כלי תכנוני מרכזי לקביעת מדיניותו, לא דן עם המשטרה בממצאיו.
מרבית תיקי החקירות של עבירות רכוש נסגרים בעילת עבריין לא נודע (להלן - על"ן) בתוך שבוע ימים מיום פתיחתם; שליש מהם נסגרים בתוך יומיים בלבד. מדובר בתוצאה המחייבת פעולות הערכה ותיקון ממשיות, שיבטיחו מיצוי של כל מערכי החקירה העומדים לרשות המשטרה, אומר שפירא - ברומזו שכיום המשטרה סוגרת תיקים בצורה סיטונאית ובלי לחקור כלל.
משרד המבקר בדק 150 תיקים כאלו בחמש תחנות משטרה. התברר, כי המשטרה לא קבעה נהלים ופקודות לטיפול בתיקי עבירות הרכוש; היא אינה מתעדת את מאפייניו של הרכוש הגנוב, וכך לא ניתן להחזירו לבעליו; היא סוגרת תיקים בלא לאתר ממצאים דיגיטליים; תיקים של גניבת מכשירים סלולריים נסגרים בלא ביצוע מחקרי תקשורת לצורך איתורם; היא אינה מבצעת את כל הבדיקות הפורנזיות האפשריות.
