נשים שבגופן יש כמות גדולה של ההורמון הגברי טסטוסטרון, יהיו חייבות ליטול מדכאי הורמונים כדי שיורשו להתחרות נגד נשים אחרות בשניים ממקצועות האתלטיקה. כך קובע (יום ד', 1.5.19) בית המשפט לבוררות ספורט בשווייץ - הערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר בעולם בתחום הספורט.
הסוגיה התעוררה בעניינה של קסטר סמנייה מדרום אפריקה, שזכתה פעמיים במדליות זהב אולימפיות בריצת 800 מטר. מבנה גופה והופעתה החיצונית עוררו מחלוקת בשאלת זהותה המינית, ובדיקות העלו שיש לה - בצורה טבעית - רמות גבוהות מהרגיל של טסטוסטרון, ההורמון הבונה את גוף הגבר ומצוי בכמויות מזעריות גם בגוף האישה. התאחדות האתלטיקה העולמית אסרה עליה להתחרות נגד נשים, ובית המשפט בשוויץ דחה את ערעורה.
התאחדות האתלטיקה טענה, כי הספורטאים מחולקים בהתאם ל"הבדלים בהתפתחות המינית", ולכן נפגעת ההגינות עם אישה בעלת רמת טסטוסטרון גבוהה משמעותית משל מתחרותיה תורשה להתמודד מולן. ההתאחדות הסבירה, כי מבחינה פיזיולוגית - הורמון זה מעניק יתרון משמעותי מבחינת מסת שריר, עוצמה וסבולת חמצן, במיוחד בריצות למרחקים של 1,500-400 מטר.
בית המשפט בשווייץ פסק ברוב של שניים לעומת אחד, כי כללי ההתאחדות אומנם מפלים, אך מדובר באפליה נחוצה, סבירה ופרופורציונלית לצורך השגת המטרה של שמירת ההגינות הספורטיבית. עם זאת, בית המשפט הורה להתאחדות להחיל את המגבלה רק במירוצים של 800-400 מטר, משום שאין הוכחה ברורה שתוספת הטסטוסטרון מעניקה יתרון גם במרוץ ל-1,500 מטר.
בית המשפט לא נדרש לשאלה של מקצועות השדה, בעיקר קפיצות והדיפות, בהן הכוח מהווה מרכיב מרכזי ביכולת הספורטיבית - ולכן רמת טסטוסטרון גבוהה יותר אמורה להיות משמעותית עוד יותר מאשר במירוצים בהם מדובר בפסק הדין הנוכחי. סביר להניח שהנושא יוצב לפתחו, אם וכאשר יתעורר מקרה מקביל לזה של סמנייה.
על-פי כללי התאחדות האתלטיקה, שכאמור זכו כעת לגיבוי משפטי, בפני סמנייה יהיו שתי אפשרויות: ליטול תרופות שיפחיתו את רמת הטסטוסטרון בששת החודשים הקודמים לתחרות ולהבטיח שרמה זו (עד חמישה ננומולים לליטר דם), או להתחרות מול גברים. אפשרות בלתי מעשית היא להמתין עד שיוצעו תחרויות לבעלי זהות מינית בלתי מוגדרת. סמנייה העדיפה שלא להגיב על הפסיקה.
