רוב ההשכלה האקדמית של החרדים: מורות

התוכנית לשילוב החרדים בלימודים האקדמיים לוקות בחסר ואינן אפקטיביות דיין, במיוחד עבור הגברים החרדים. חלק הארי של החרדים שקיבלו תואר אקדמי במסגרת התוכניות הוא נשים שקיבלו תואר אקדמי כללי בהוראה ורובן לא עוסקות בו. אלו הם הממצאים העיקריים (יום ב', 6.5.19) של מבקר המדינה, יוסף שפירא. הוא דורש מהוועדה לתכנון ולתקצוב ומהמועצה להשכלה גבוהה לתקן מיידית את הליקויים המפורטים בדוח. המגזר החרדי היווה 11% מהאוכלוסייה בשנת 2015, ושיעורו צפוי לעלות ל-20% בשנת 2040 ול-32% בשנת 2065. בשנת 2013 היו מועסקים רק 56% מהגברים החרדים בגילי העבודה, לעומת 90% מהגברים היהודים שאינם חדים. גם ההכנסה הממוצעת וההכנסה החציונית במגזר החרדי בשנת 2014 היו נמוכות באופן משמעותי מאלו של יהודיים לא-חרדיים. בשנת 2014 רק 5% מהגברים החרדים ו-16% מהנשים החרדיות בני 19-35 היו זכאים לתעודת בגרות - שהיא אחד מתנאי הקבלה ללימודים אקדמיים - לעומת 50% מהיהודים הלא-חרדים ו-65% מהיהודיות הלא-חרדיות. גם שיעורם של בעלי תואר אקדמי במגזר החרדי היה נמוך מאוד: רק 2% מהחרדים ו-8% מהחרדיות בני 35-25 היו בעלי תואר אקדמי (לעומת 28% מהחילונים ו-43% מהחילוניות).

היעד המספרי לא הושג

במטרה להגדיל את השתלבות המגזר החרדי בשוק התעסוקה ואת הפריון בשוק העבודה, הקצתה המדינה משאבים ייעודיים לשם שילוב חרדים בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה. באוקטובר 2010 ובספטמבר 2016 חתמו הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ומשרד האוצר על הסכמים רב-שנתיים, שלפיהם יוקצו 1.7 מיליארד שקל למטרה זו בשנות הלימודים 2022-2011. בהתאם לכך יזמו והפעילו ות"ת ומל"ג תוכניות להנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי: בשנים 2016-2011 הן הפעילו את התוכנית הראשונה, והתחייבו להפעיל בשנים 2022-3016 את התוכנית השנייה. המוסדות להשכלה גבוהה היו אמורים להקים בקרבתם מסגרות לימוד לחרדים, שבהן יתקיימו לימודים אקדמיים במתחמים נפרדים לנשים ולגברים. בשנים 2017-2012 הקצתה ות"ת לתוכניות 619 מיליון שקל, ומהם נוצלו 556 מיליון שקל. לפני הפעלת התוכנית הראשונה למדו 6,000 חרדים לימודים אקדמיים. בתוכנית הראשונה נקבע יעד של 14,500 חרדים לשנת 2015/16, אולם בפועל למדו בה רק 11,465 (80% מהיעד). מספר הסטודנטים גדל ב-48% משנת 2011/12 עד שנת 2017/16, אך הצטמצם בשנה שלאחר מכן. בתוכניות לא נקבע יעד לעניין מספר החרדים שקיבלו תואר ראשון, ולא נקבעו יעדים בדבר התפלגותם של תחומי לימוד. שיעור החרדים באקדמיה נמוך באופן משמעותי מזה של החרדיות, אך התוכניות לא קבעו יעד של הגדלת שיעורם של הגברים מקרב כלל הסטודנטים החרדים. שיעור זה אף ירד במהלך הפעלתה של התוכנית, ועיקר הגידול היה בשיעורן של הנשים. למרות זאת - ועל אף המלצות מחקר שליווה את התוכנית הראשונה, ולפיהן יש להגדיל את המלגות לגברים בלבד - בתוכנית השנייה צומצמה העדיפות שניתנה לגברים בקבלת המלגות. לפיכך, שיעור הגברים עלול להמשיך לקטון.

מי צריך 6,500 מורות בשנה

שיעור הנשירה מהלימודים האקדמיים במגזר החרדי כפול משיעורו בקרב המגזרים האחרים: שיעור החרדים הנושרים מגיע ל-46% (לעומת 20% אצל לא-חרדים), ואצל החרדיות - 28% (לעומת 12% אצל הלא-חרדיות). בחישוב משוקלל, מכל 100 גברים חרדים שיתחילו ללמוד במכינות - המיועדות לסגור את הפער בלימודי היסוד שלהם - ימשיכו רק 45 ללימודים אקדמיים, ורק 24 מהם יקבלו תואר (לעומת 47 מכל 100 נשים חרדיות). 78% מהבוגרים החרדים בשנים 2017-2011 הן נשים, ו-44% מהן - בוגרות לימודי חינוך והוראה במכללות האקדמיות לחינוך. בכל שנה כ-6,500 חרדיות מקבלות תעודת הוראה (לאחר לימודים אקדמיים או לא-אקדמיים), אף שמערכת החינוך החרדית אינה זקוקה ליותר מ-1,500 מורות, ואין מחסור במורות חרדיות בשום מקצוע. לעומת זאת, יש מחסור במורים חרדים למקצועות הליבה להוראה בישיבות. רובם המוחלט של החרדים שלמדו במוסדות להכשרת עובדי הוראה בשנים 2016-2012 לא עסקו במקצוע ההוראה (63% מהגברים ו-88% מהנשים). למרות זאת, שיעור החרדים לומדי ההוראה - ובייחוד שיעור הנשים - ממשיך לעלות בהתמדה בכל שנה, וכך גם מספר המילגות הניתן להם. השורה התחתונה של המבקר: המדינה משקיעה משאבים רבים כדי לעודד נשים ללמוד מקצוע שבו ההיצע עולה בהרבה על הביקוש. מסגרות ייחודיות להפעלת תוכניות לימוד עבור חרדים החלו לפעול עוד בשנת 2000, אך עד 2012 לא בדקה מל"ג את איכותן, ואף לא השוותה את רמת הלימוד בהן לזו שבמוסד-האם האקדמי שהפעיל אותן. בבדיקת איכותן של ארבע מתוכניות הלימוד אשר הוגשו למל"ג לאישור בשנים 2017-2014 נמצאו ליקויים מהותיים בנוגע לתחומי הלימוד בחלק מן המוסדות. גם במחקר המלווה שהוצג למל"ג בתחילת 2016 צוין, כי רמתן האקדמית של חלק מהתוכניות אינה מספקת. למרות זאת, מל"ג לא השלימה את בדיקת איכותן של תוכניות הלימוד במרבית התחומים הנלמדים, ולא וידאה שרמת הלימוד ואיכות ההכשרה זהות לאלו שבמוסדות-האם. יש לכך השפעה רבה גם בהיבט הלאומי, שכן ייתכן כי המשאבים המרובים שהושקעו לא יניבו את התוצאה המצופה - הגדלת הפריון במשק. התוכניות אינן כוללות סיוע בשילוב הבוגרים בתעסוקה ושיתוף פעולה עם תוכניות מקבילות אחרות, שגם תכליתן היא שילוב חרדים במעגל התעסוקה.