אירוויזיון בשבת: שר הדתות דורש הבהרות

השר לשירותי דת, יצחק וקנין, פנה (יום ו', 3.5.19) לשר העבודה והרווחה חיים כץ, בבקשה לקבל הבהרות למסמך ההצעה להחלטה אותו הגיש השר כץ, באשר למתן היתר העסקה כללי לכל העובדים הנצרכים לקיומו של האירוויזיון בתל אביב. כזכור, הגיש אתמול כץ הצעה להחלטה, בה ביקש לאשר כבר ביום ראשון הקרוב את הצעתו בוועדת השרים למתן היתרי עבודה בשבת, המורכבת מראש הממשלה (יו"ר), משר העבודה ומהשר לשירותי דת, ולאפשר פרק זמן קצר של יומיים בלבד להערות הציבור. במכתב מפורט, המתפרסם כאן לראשונה, תוהה השר וקנין מדוע השתהה שר העבודה בהגשת הבקשה עד לדקה התשעים, למרות שנושא קיום האירוויזיון בישראל ידוע מזה כשנה. עוד נטען כי לא ניתן הסבר מדוע נדרד היתר כללי שעה שאפשר לתת היתרים מיוחדים. וקנין שאל גם על ההבדל בין אירוע זה לאירועים גדולים אחרים בהם לא התעורר הצורך במתן היתר כללי - אירוויזיון 1999, מרוץ ג'ירו דה ישראל 2018 והגדול מכולם - ההיערכות לכשלי באג 2000, לפני כעשרים שנה. "מדוע לעניין קריטי שנגע למערכות חיוניות במדינה והצריך העסקת מספר עובדים גבוה מאוד לא ניתן היתר, ואילו בנדון דידן לצורך עניין בידורי שאינו מצריך העסקת עובדים כה רבים מתבקש היתר כללי מאת הוועדה?", שאל וקנין. במכתבו שאל עוד, האם קודם להגשת הבקשה למתן היתר כללי התקיימה במשרד העבודה עבודת מטה שבמסגרתה הוצגו העמדות השונות בעניין. לדבריו, לחלק גדול מן העובדים יש היתר כללי כבר היום - לסדרנים, לשומרים ומאבטחים, לאנשי רפואה, כיבוי והצלה, לאנשים מתחום המלונאות ועוד, כשאליהם מצטרפים עובדים המקבלים ביתר השבתות היתרים מיוחדים בהתאם לחוק. הוא ציין שיש בעלי תפקידים שהקשר שלהם חיוני לקיומו ויש עובדים במעגל החיצוני שגם אם לא יקבלו היתר לא תיגרם כל פגיעה לקיום האירוויזיון. אולם נוסח ההצעה כוללני מדי ואינו מגדיר במדויק את בעלי התפקידים, ולכן מתבקש פירוט באשר לתפקידים שלגביהם מתבקש ההיתר ומספר המועסקים. עוד שאל מדוע נכללים בהיתר המבוקש צוותי עבודה שיכולים לבצע את עבודתם לפני כניסת השבת האומדן למספר העובדים שלגביהם יחול ההיתר, ומה יעשה משרד העבודה על-מנת לוודא שעובדים שלגביהם לא ניתן היתר לא יעבדו ביום המנוחה.

מה בהתחייבויות לאיגוד השידור

השר וקנין ביקש העתק מהתחייבות הממשלה לאיגוד השיגור האירופי, והסברים כיצד כל אחד מהענפים לגביהם מתבקש ההיתר מהווה מילוי ההתחייבות. באשר לחוות הדעת המשפטית שצורפה למסמך לפיה מדובר באירוע בעל חשיבות לאומית, שאל השר לשירותי דת: "מהי החשיבות הלאומית שיש לקיום האירוע בישראל, והאם לדעת משרד העבודה היא גוברת על החשיבות הלאומית של יום המנוחה הלאומי של עם ישראל מזה 3000 שנה?". הוא ציין כי מתן ההיתר אינו עומד לכאורה בהוראות החוק, שכן בהגדרת "צורך חיוני" לו ניתן היתר, כגון שידורי הטלוויזיה, קבע בג"ץ שההתייחסות היא להרחבת הדעת. כלומר, נושא שיש בו השכלה והרחבת אופקים במובן התרבותי (Culture) ולא במובן הבידורי (Entertainment), כלשונו. תהיות נוספות הושמעו באשר להגשת ההצעה להחלטה בתקופת ממשלת מעבר, כאשר הנחיות היועמ"ש לממשלה קובעות שיש לבחון האם מדובר בנושא שאין בו קונצנזוס ציבורי. "נושא מתן היתר כללי שיתיר חילול שבת סיטונאי", כתב וקנין, "לא זו בלבד שאינו מצוי בקונצנזוס, אלא מצוי בליבת המחלוקת ונוגע בעצב רגיש ביותר". השרים יצחק וקנין וחיים כץ צפויים להיפגש. ייתכן שהפגישה תיערך עוד לפני הישיבה, שנקבעה ליום ראשון הקרוב לפני הצהריים, מיד אחרי ישיבת הממשלה השבועית.