השינויים הטכנולוגיים, ובראשם ה"נצחיות" של הפרסום באינטרנט, אינם משנים את עקרון-העל של פומביות הדיון כאשר מדובר במי שהוגש נגדו כתב אישום. כך קובעת (יום א', 5.5.19) שופטת בית המשפט העליון,
דפנה ברק-ארז.
ברק-ארז דחתה את ערעורו של רופא הנשים אליאס חורי על החלטת בית המחוזי בחיפה, להתיר את פרסום שמו כמי שמואשם באונס של שתי מטופלות ובעבירות מין נוספות. עד הגשת כתב האישום היה איסור על הפרסום, והמחוזי התיר לפרסמו לאחר הגשת כתב האישום. המחוזי ציין את עקרון פומביות הדיון ואת הצורך הספציפי לחשוף את שמו של מי שנאשם בעבירות מין, כדי לאפשר למתלוננות נוספות לפנות למשטרה.
בערעורו טען חורי, כי יש לבחון מחדש את הכללים בנוגע לפרסום שמותיהם של נאשמים, בהתחשב בכוחו של האינטרנט ובכך שפרסום בו נותר לנצח. אולם ברק-ארז דחתה את הערעור באומרה: "גישתו של בית משפט זה בעניין פרסום שמותיהם של נאשמים בהליך פלילי היא ברורה. בשלב זה, נוטה הכף באופן מובהק לעבר פרסום, מטעמים רבים המבטאים הן את העיקרון בדבר פומביות הדיון והן שיקולים מעשיים הנוגעים בין השאר לעידודן של מתלוננות פוטנציאליות לחשוף את שעברו.
"...אף שהטענות הנוגעות לשינוי התנאים הטכנולוגיים המשפיעים על אופן הפרסום אינן משוללות יסוד, אין בהן כדי להטות את הכף ולשנות את האיזון שהושג בפסיקתו של בית משפט זה בכל הנוגע למשקל שיש לתת לעקרון פומביות הדיון. אפשר שהפרסום במרשתת הוא בעל השלכות ארוכות טווח יותר, אולם מנגד גם פרסומו של מידע בנוגע לזיכוי, אם וכאשר זה מושג, יכול שייהנה מהשלכות דומות".
בשולי הדברים מותחת ברק-ארז ביקורת על האפשרות ש-חורי יחזור לעבודתו, ועל כך שהפרקליטות התעכבה בהעברת המידע למשרד הבריאות למרות שכתב האישום הוגש כבר באוגוסט שעבר. היא מציינת, כי ניתן היה ליידע את המשרד גם לפני שהותר לפרסם את שמו של חורי. את חורי ייצגו עוה"ד
אביגדור פלדמן ויפעה בקר-מימרן, ואת המדינה - עו"ד טל (אדיר) כהן.