רו"ח
חן ברדיצ'ב ביקש לקבל 4.6 מיליון שקל בתפקידו כנאמן בהסדר הנושים של חברת הבנייה מלרג, בנימוק שהחזיר לנושים 93.6 מיליון שקל. אולם סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב,
חגי ברנר, קבע, כי ברדיצ'ב ניפח בצורה מלאכותית ופיקטיבית פי שבעה את הסכום שהחזיר, וכי חלק מחישובו אף עמד בניגוד להנחיות מפורשות של בית המשפט.
ברדיצ'ב כבר קיבל 1.1 מיליון שקל כשכר ביניים, כך שהוא ביקש שכר סופי של 5.7 מיליון שקל. לדבריו, מצבת החובות של החברה - שקרסה בשנת 2010 - עמדה על 133.5 מיליון שקל. הוא טען, כי חילק לנושים 93.6 מיליון שקל: 47.1 מיליון שקל שחולקו בפועל ו-45.8 מיליון שקל בדמות ערבויות ביצוע שהוחזרו [כך במקור]. אלא שברנר קבע (17.4.19), כי הסכום שצריך לשמש כבסיס לחישוב הוא 13 מיליון שקל בלבד.
"הכלל הוא ששכר טירחתם של בעלי תפקיד ייפסק בהתאם לתקנות השכר, ואין לעקוף את מגבלות השכר בדרכים כלשהן", הוא מדגיש. "תחשיב השכר של הנאמן מבוסס על מספר הנחות שגויות, שמגדילות באופן בלתי סביר ובלתי מוצדק את שכרו, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם תקנות השכר ועם הדין הקיים".
ראשית קבע ברנר, כי ברדיצ'ב אינו זכאי לתשלום על 24 מיליון שקל שהושגו בידי עורכי דין ששכר. מדובר בין היתר ב-3.4 מיליון שקל בתביעה שהגיש משרד גולדבלט-גינדס-יריב, המייצג דרך קבע את ברדיצ'ב עצמו (כולל בתיק מלרג). ברנר אומר, כי הנושים כבר שילמו לעורכי הדין, ואין הצדקה שישלמו גם לברדיצ'ב - במיוחד שהוא הבהיר לברדיצ'ב פעמיים, הן כאשר מינה אותו והן כאשר אישר לשכור את משרד גולדבלט - שלא יקבל תשלום בנפרד מעורכי הדין.
שנית אומר ברנר, כי אין מקום להכליל בסכום שקיבלו הנושים את ההחזר של ערבויות ביצוע בסך 45.8 מיליון שקל - כמחצית מן הסכום עליו ביסס ברדיצ'ב את חישובו. התקנות ברורות, הוא מדגיש: בעל תפקיד זכאי לשכר מתוך הסכום שחילק לנושים; ביטול ערבויות ביצוע שהוציאה מלרג אינו החזר לנושים, אלא הפחתת הנטל מהחברה עצמה.
אם ברדיצ'ב השקיע מאמץ מיוחד בביטול הערבויות, הוא ראוי לתגמול - אך "לא באמצעות סיווג פיקטיבי של ערבויות שהושבו, כאילו מדובר בכספים שחולקו בפועל לנושים". ברנר גם מציין, כי הפחתת הערבויות מעלה את שיעור החלוקה מכלל החובות - ובכך יועלה שכרו של ברדיצ'ב, שכן שכרו של בעל התפקיד עולה ככל ששיעור ההחזר עולה. לכן, אין צורך ב"הנחות פיקטיביות כאילו ערבויות שהושבו לחברה הן כמו כספים שחולקו בפועל לנושים".
שלישית, ברדיצ'ב העביר לנושים מניות של מלרג וטען ששוויין היה 14 מיליון שקל. אלא שברנר קובע, כי השווי האמיתי שלהן באותה עת היה 10 מיליון שקל - אך בפועל הנושים לא קיבלו אפילו סכום זה, שכן המניות איבדו את ערכן.
ברנר החליט, כי ברדיצ'ב יהיה זכאי לתוספת מאמץ של מיליון שקל על השבת ערבויות הביצוע, והורה לו להגיש מחדש את חישוב שכרו לאחר הפחתת הרכיבים שצוינו. כאמור, מדובר בשכר על חלוקה של 13 מיליון שקל בלבד.
