בועז הרפז ירצה 220 שעות שירות לתועלת הציבור, לאחר שהודה בזיוף ובשימוש במסמך מזויף בפרשת המסמך הנושא את שמו. סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב, צחי עוזיאל, קיבל (יום ד', 15.5.19) את ההסדר בין הצדדים, שהושג בהליך גישור שקיימו לפניו.
בכתב האישום המקורי, שהוגש באוקטובר 2016, יוחסו להרפז עבירות של בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף ושיבוש מהלכי משפט - כל זאת בפרשה הקרויה על שמו ובעקבות המסמך שזייף בנוגע להתמודדות על תפקיד הרמטכ"ל בקיץ 2010.
הרפז הכיר את
גבי אשכנזי במסגרת שירותם הצבאי המשותף, ובין השניים התקיימו קשרים ידידותיים ומקצועיים, הן באופן ישיר והן באמצעות מקורבי אשכנזי - רעייתו רונית ועוזר הרמטכ"ל דאז,
ארז וינר. מכתב האישום המתוקן הושמט המשפט לפיו הרקע לזיוף המסמך היה היחסים העכורים בין אשכנזי ולשכת הרמטכ"ל לבין שר הביטחון דאז,
אהוד ברק, ולשכתו.
עוד הושמט מכתב האישום המתוקן הניסוח לפיו באותה עת סבר אשכנזי, שאלוף
יואב גלנט הוא המועמד המועדף על ברק למחליפו, והרפז ידע שאשכנזי מתנגד נמרצות למינויו. כל שנאמר כעת הוא, כי גלנט היה מועמד לתפקיד הרמטכ"ל. בכתב האישום הנוכחי נאמר, כי הרפז נחשף לתוכנית שמטרתה לפגוע באשכנזי ולהאדיר את שמו של גלנט - ונשמטה האמירה ולפיה לא הייתה תוכנית שכזו והרפז המציא אותה.
בכתב האישום המקורי נאמר, כי באפריל 2010 סיפר הרפז בכזב לאשכנזי ול-וינר, כי נחשף למסמך המגולל את אותה תוכנית. המסמך, טען הרפז, הוכן בידי
יוני קורן, שהיה ראש מטהו של ברק, ובידי הפרסומאים אייל ארד ו
ליאור חורב. כעת נאמר, כי הוא דיווח לשניים על תוכנית זו ואמר שיעביר להם מסמך המוכיח את קיומה; שמותיהם של קורן, ארד וחורב הושמטו מכתב האישום.
עוד נאמר בכתב האישום המקורי, כי כדי לבסס את דבריו, החליט הרפז לזייף מסמך ולפיו גלנט או מישהו מטעמו משתמש בשירותיהם של ארד וחורב לקבלת ייעוץ תדמיתי-אסטרטגי, לצורך קידום מועמדותו לתפקיד הרמטכ"ל. תיאור זה הושמט מכתב האישום המתוקן; כעת נאמר, כי הוא העלה על הכתב את פרטי אותה תוכנית והוסיף את הלוגו של חברת Euro RSCG Israel של ארד וחורב.
על-פי כתב האישום המקורי, ב-4.5.10 נפגש הנאשם עם ארד במשרדו, בתואנה שהוא מייצג פוליטיקאי איטלקי, וביקש ממנו להכין הצעה לקמפיין בחירות עבורו. למחרת, העביר ארד במייל הצעה הנושאת את לוגו החברה. על נייר זה כתב הרפז את המסמך הכוזב, המתיימר לייצג תוכנית אסטרטגית לקידום מינויו של גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ולפגיעה במעמדם של אשכנזי ומתמודדים נוספים. כל התיאור הזה הושמט מכתב האישום המתוקן.
הרפז מסר את המסמך המזויף ל-וינר כדי שיעביר אותו לאשכנזי. הלה הציג את המסמך המזויף בפני קצינים בכירים, שנמנו עם המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל. מכתב האישום המתוקן נשמטו הפרטים לפיהם אשכנזי שוחח עם ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, ועם ברק על פגמים בהליך המינוי, כפי שלדעתו עלו ממסמך הרפז; וכי וינר מסר את המסמך לאחרים, שהעבירו אותו ל
אמנון אברמוביץ' - אשר פרסם אותו כמסמך אותנטי באוגוסט 2010.
החקירה נפתחה לאחר שארד הגיש תלונה במשטרה על הזיוף. לאחר שנודע להרפז על הפרסום וכדי להכשיל חקירה פלילית, נטען בכתב האישום, הוציא טכנאי מחשבים לבקשתו את הדיסק הקשיח והזכרונות ממחשבו והתקין במקומם חדשים. אישום זה נמחק מכתב האישום המתוקן.
כמו-כן, נמחקו במסגרת ההסדר הנסיבות המחמירות שייחסה הפרקליטות להרפז. בכתב האישום המקורי נאמר, כי נסיבות אלו התבטאו מבתטאות "בתחכום וביצירתיות המסמך - ביצירת תוכנית אסטרטגית כוזבת, המבוססת על איסוף וחקר פרטי מידע שונים ממגוון מקורות; בתעתעו באשכנזי וב-וינר; במהות הפגיעה המתוכננת - התערבות בהליך מינוי הרמטכ"ל ה-20 ופגיעה בשמו הטוב של אלוף בצבא ההגנה לישראל ובסיכוייו להיבחר לרמטכ"ל; ובתוצאת מעלליו - הטעיית כלל הציבור במדינת ישראל, תוך פגיעה באמון הציבור בפיקוד הבכיר של צה"ל".
המדינה הסבירה בנובמבר שעבר את הסדר הטיעון - שלדבריה הוא "חריג שבחריגים" - בכך שכתב האישום הוגש בשיהוי של ארבע שנים שלא היה באשמתו של הרפז, בכך שסבל מנזקי הפרשה (כולל גריעתו מרשימת ספקי משרד הביטחון ומניעת קבלת ויזה לארה"ב) ובנסיבות רפואיות המחייבות טיפול בחו"ל. את המדינה ייצגה עו"ד טוני גולדברג, ואת הרפז - עוה"ד
עמית חדד ו
נועה מילשטיין.
השופט צחי עוזיאל כתב בגזר הדין כי "דומה שאין צורך להכביר במילים על חומרתה של הפרשה בגינה הורשע הנאשם במיוחס לו. מעבר לפגיעה בערכים חברתיים הנעוצים בכל עבירות המרמה, שעניינם הפגיעה בחופש הפעולה והבחירה, הרי שבמרכזה של הפרשה עומדת סוגיית הליך מינוי הרמטכ"ל, הדרג הפיקודי העליון בצבא, והחשיבות הנודעת לתקינותו של הליך זה. התנהלות מהסוג בו הודה הנאשם מחייבת, ככלל, תגובה עונשית מוחשית והולמת".
לצד זאת, ציין השופט את נסיבות ההסדר ובהן נטילת האחריות של הרפז, שיהוי בהגשת כתב האישום, חלוף הזמן והמגבלות שהוטלו על הנאשם, ונסיבותיו האישיות.
