בית המשפט העליום דחה היום (יום ה', 16.5.19) את ערעורם של ארגוני השמאל "יש דין" ו"עמק שווה" וקבע, כי הארגונים לא יקבלו פרטים על החפירות הארכיאולוגיות ביהודה ושומרון ועל הארכיאולוגים המבצעים אותן. פסק הדין ניתן ברוב דעותיהם של השופטים
יוסף אלרון ו
נעם סולברג, נגד דעת מיעוט של השופטת
ענת ברון.
הערעור הוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט
יגאל מרזל, כיום מנהלת בתי המשפט), אשר דחה בסוף 2016 את עתירת
חופש המידע של "יש דין" ו"עמק שווה". דעת הרוב, שאותה הוביל אלרון, מבוססת בעיקרה על הממצאים העובדתיים של מרזל ועל מידע נוסף שמסרה המדינה לבית המשפט העליון.
הערעור התמקד בשני עניינים מתוך אלו שהועלו במקור במחוזי: חשיפת שמותיהם של הארכיאולוגים הפועלים ביו"ש, ונתונים על כמות הממצאים המוחזקים בידי המנהל האזרחי לעומת אלו שהועברו לרשות העתיקות. הארגונים טענו, שיש למסור את הנתונים על-פי חוק חופש המידע, אך בית המשפט העליון קבע שקיימת סכנה ממשית לפגיעה בפרטיותם של הארכיאולוגים ולפגיעה ביחסי החוץ של ישראל - שני חריגים לחוק חופש המידע, המאפשרים להימנע ממסירתו.
אלרון אומר, כי אכן מדובר במידע בעל חשיבות ציבורית, לנוכח העובדה שהארכיאולוגים קיבלו ללא מכרז רשיונות חפירה רבי ערך וגם לנוכח המחלוקת הפוליטית בנושא יהודה ושומרון. אולם הוא השתכנע שחשיפת שמותיהם של הארכיאולוגים תסכן אותם בחרם אקדמי מצד גורמים בחו"ל, צעד שיפגע קשות בעבודתם המקצועית. "יש דין" ו"עמק שווה" יקבלו את שמות הארכיאולוגים שלא התנגדו למסירת שמותיהם וכן את שמותיהם של ארכיאולוגים שלא השיבו לפניית הארגון. לא יימסרו שמותיהם של 12 ארכיאולוגים נוספים. אלרון מעיר, כי העובדה שבסופו של דבר אמורים ממצאי החפירות להתפרסם, מקהה את הפגיעה בחופש המידע כרגע.
לגבי מספר הממצאים וחלוקתם בין המנהל האזרחי לבין רשות העתיקות, קיבל אלרון את עמדת המדינה ולפיה הפרסום עלול לפגוע ביחסי החוץ שלה. הפגיעה הנטענת נובעת מהמחלוקת המשפטית והמדיניות בנוגע לשליטתה של ישראל ביהודה ושומרון. כאמור, סולברג הסכים עם אלרון.
ברון אומרת בדעת מיעוט, כי משקלם של חששות אלו אינו מספיק כדי לגבור על עקרון חופש המידע. לדבריה, דווקא משום שהאחיזה ביהודה ושומרון מצויה במחלוקת יש חשיבות למסור מידע היכול לתרום לדיון בנושא. ברון מדגישה, כי החרם על ישראל הוא תופעה חמורה שיש להילחם בה, אך לדעתה החשש מפני חרם שכזה - להבדיל מחרם בפועל - אינו גובר כאמור על עקרון חופש המידע. את הארגונים ייצג עו"ד ישי שנידור, ואת המדינה - עו"ד רן רוזנברג.
