|
|
1 |
|
| |
|
|
|
2 |
|
| |
|
נתניהו ידע טוב מאוד למה הוא התנגד לריבלין , בנט ואחר כך לסער. חברי הליכוד צריכים לסמוך על נתניהו שהוא לא סתם יוצא נגד אנשים ולא לתמוך בהם שוב בפריימריז. |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
עמוס שנער |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
|
אם הליכוד אומר שזה רכושו הפרטי של נתניהו, אז אתה צודק. מאחר, ואני סבור, שהליכוד איננו רכושו הפרטי של נתניהו, אז אתה טועה |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עודד הנודד |
|
|
|
3 |
|
| |
|
היו בתיקשורת עוד כמה נושאים שצריכים להטריד מאוד אבא אוהב כמו גדעון סער. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
א.ל. רמת-גן |
|
|
|
4 |
|
| |
|
|
|
5 |
|
| |
|
|
|
6 |
|
| |
|
שמנסה להסיט את האש מהבת שבכותרות, ולכן מלקק לתקשורת. הפעם הלך עליו |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אבא לבת |
|
|
|
7 |
|
| |
|
אילה חסון בתגובה:"גדעון סער תדרך עיתונאים נגד נתניהו".
(5/2/19)
איך זה קורה כל פעם מחדש, תמיד כשבליכוד מחליטים סוף סוף לשלוט ולעשות צדק לעם ישראל ולגאול אותו מדיקטטורת מערכת משפט בררנית וסלקטיבית פרו-שמאלנית ומחוקותיו של אהרן בג''ץ קמים בתורם כל האתרוגים השימושיים המתחזים לימין בידי השמאל והתשקורת ומחבלים לעם ישראל ולדמוקרטיה- איכסה! |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
קורןנאוה טבריה |
|
|
|
8 |
|
| |
|
יכול להיות שגדעון סער בחר דרך להסיט מפרשת בתו המביכה - על חשבון רה''מ ועל חשבון החזרתו של חוק החסינות הנדרש - שנרמס ברגל גסה ע"י דיקטטורת אהרן בג''ץ? |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
קורןנאוה טבריה |
|
|
|
|
|
| |
|
מאז ומתמיד עקלקלה. הוא סוס טרויאני בליכוד. הבעיה היא עם אותם ליכודניקים שבחרו בו למקום החמישי במקום להעיף אותו (כשם שהועפו בגין, מרידור והשאר). יש לברר מי בליכוד בחר בו (בינתיים אנו יודעים על מיכל שיר ועל מירי רגב) ויש להראות גם להם את הדרך החוצה. --- ושוב: לא הבת היא הגורם לדבריו החמורים בערוץ 13, אלא ההתחזות לימין, התחפושת שלו, והזיוף שלו (גם בעזרת אשתו המסיתה אותו). הוא שייך לאגף השמאלי. מקומו לא בליכוד. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ל-נאוה |
|
|
|
9 |
|
| |
|
לא מובן ולא ברור מי הם הליכודניקים שהצביעו עבורו והציבו אותו בחמישיה הפותחת? אלה שעשו זאת הם ליכודניקים מזוייפים, וצריך לסלק גם אותם מן הליכוד. עתה הליכוד צריך להחרים את סער ולנדות אותו, כדי להמעיט את הפגיעות שהוא גורם לימין. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ממש נזק לימין |
|
|
|
10 |
|
| |
|
סער נגד הימין והליכוד עומדת אשתו השמאלנית-רדיקלית, גאולה אבן. הוא מקבל ממנה עצות ומושפע ממנה. וזו חפצה לשבת בבלפור, חלילה, ולגרור אחריה את בעלה. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מאחוריו - גאולה |
|
|
|
11 |
|
| |
|
על מה מגנים פה? על פרקליטות מזוהמת? שרק השבוע בשני מיקרים שונים תהינו על קנקנם... |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דורון.צ |
|
|
|
12 |
|
| |
|
|
|
13 |
|
| |
|
סער חייב להעביר את כוחו הפוליטי לכחול לבן, הוא שייך לשמאל ושם מקומו. הוא עושה שקר בנפשו וגוזל את דעת בוחר הליכוד. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מבשרת |
|
|
|
14 |
|
| |
|
לצופים ולצופות שלום רב
בניגוד לדעה נשמעת, להבנתי:
מר סער עושה כאן מעשה אמיץ ומעשית מגן על הבית, כן מגן על הבית שלכם/ן.
להבנתי זאת האמת: המניע שלו לא ולשם חנופה למקורות הכח, אלא ולשם הגנה על הבית שלכם/ן אמינותו של הבית וצידקת דרכו.
אישית ובכנות, אני מאחל לראש הממשלה שיתבהר שאכן והוא נקי מכל זה ואותה שמכונה פרשיית הצוללות.
ואם ויתבהר והוא לא נקי, אם בזמנו ומעד? , מה שיתכן , מה שיתכן שגם לא כך:
אתם ואתן שתומכים ותומכות בו, בצדק רב כשהבנתכם/ן שהוא מבצע שליחות במסירות ובנאמנות.
ואם ואם ואם, בזמנו ומעד?
מה המשמעות הברורה?: כולם מושחתים חס שלום וחלילה: התפרקות, אובדן דרך ואובדן אמון : התפרקות מוחלטת.
#####מה שאתם ואתן כן ואכן צריכות וצריכים לעשות####:
מה שכל אחד ואחת צריכות וצריכים לעשות, וללא קשר דעה כזאת כאחרת:
לוודא שאכן הליך נקי ומשפט צדק, !!!אי האשמות וחינם!!!: !!!!אי רדיפה ולשם הרדיפה!!!!
להעיר/להאיר, וויכוח הוגן ולשם הבהרת אמת:
לעמוד על המשמר ואם יש חשד למגמה,זדון, כוונת הולכה.
רק והישתדלות, ככן עקרוני ומהותית, עשיית צדק עם הפרט, לצדק והכלל: לצופים ולצופות :::: שאו ברכה והצלחה.
(789238).
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עוד סתם אזרח |
|
|
|
15 |
|
| |
|
****הגם ולהוסיף:
ולהוסיף, (הגם ועוד סתם אזרח כזה ואחר):
כבעיקר ובשם רבות ורבים טובות וטובים.
{כממערכת האתר: ולשם מה העיכוב?: נא לשדר} ::::
וויכוח הוגן, כאם ושצריך: ####תקף והוגן### ולשם הבהרת אמת.
והיה ומסתבר ובתפקיד ציבורי שהוא, כולל במערכת החוק.
שקודם: רבות ורבים טובות וטובים בה, מופת דרך וטוהר מניע,
כשוב, והיה ומיסתבר ובתפקיד שליחות ציבורית:
המניע וללא שום ספק הוא ובשל כוונה תחילה, המניע אינו לשם צדק, המניע ולשם רדיפה:
=מעילה חמורה באמון =מעילה חמורה בתפקיד::::
אין אחר: פיטורים, פיטורים ובקלון, כולל גריעה והפחתה בזכויות פנסיה.
כשוב וחוזר: במערכת הצדק והחוק: רבות ורבים טובות וטובים בה.
ואם ואם ואם ... ולמצער, מיעוט וכוונת זדון ::::: אם ואם ואם ולאותו מיעוט שבמיעוט:
אתם בושה לצדק!!!!: חרפה לעם שמגיע לו הרבה ישר טוב ויותר: אולי מצהלות רננה והיום, רק קחו בחשבון שאם אכן וכך ועומק המעילה בתפקיד:::: שבעתיד המחיר יגבה.
****הגם ולהוסיף למייצגי הציבור,
בין דעה כזאת, בין דעה שאחרת:
נכון לפעמים המצב נראה לא ופשוט,
נכון הגם וכאן רבות ורבים טובות וטובים
ועם זאת: לוחמנות וביתר """"ואהבת לרעך כמוך""",
זה מעשית מה שמוליד את כל התופעות """"הטוב החיוב המופלא"""" ואלא,
ואם עת ונפילה, כגם ומובן עת והקושי: להישתדל יחד ולקום כלזכור את גודל וחשיבות השליחות הנאמנות הרצון הטוב לאדם והכלל ואחריות התפקיד, כאם שאחרת????:
כך הייתם רוצות כרוצים במולדתכם כובארצכם שהווה ועתיד בנות ובנים ודורות, כלטובה ולברכה, שכך מצב """"ישר""" ויהיה????? נא הישתדלות ורצון טוב, כגם ומובן עתים והקושי.
{כגם ומובן עתים והקושי?: הגעה לדרך צודקת ומוסכמת::::: כבבקשה ואדרבא, ברצון טוב והדדי, כוזכות הדיון::: מעונינות מעונינים בכך ותנאים=רצון בסיסי טוב והדדי, {להמשיך} להתחיל ????: בבקשה ואדרבא}
(789238).
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עוד סתם אזרח |
|
|
|
16 |
|
| |
|
לשופטים בישראל חסינות מוחלטת מותר להם הכל-----------
במדינות העולם מלבד ישראל חסינות השופטים הינה מוגבלת. למשל בארצות הברית. שם, מתדיין שרואה עצמו נפגע יכול להגיש תביעה נגד השופט אשר חסינותו לא תעמוד לו. בישראל חסינות השופטים הינה מוחלטת גם אם החלטה שפוטית נתנה מתוך רשלנות, זדון או מניעים מושחתים, אין לנפגע כל אפשרות להגיש תביעה נגד שופט. חסינות כזו הינה כפירה בשויון ופגיעה קשה בניזוק. ככלל לכל עובדי הציבור במדינה ישנה חסינות לאלו כמה טעמים: בחשש מפני 1. הרתעת יתר ולפגיעה קשה בתפקוד עובדי השירות הציבורי, 2 שיבוש בפעולת ולריבוי תביעות סרק ואיבוד זמן ומשאבים. 3. עיוות שיקול הדעת. 4. עומס כבד על הקופה הציבורית והצפת בתי המשפט בתביעות 5. רצון לשמור על כבוד הדדי בין הרשויות. כאן מתבקשת החלטת רשות שיפוטית אחת בעניין החלטה שנתנה רשות שיפוטית אחרת.---------------
לעובדי ציבור הוענקה חסינות חלקית שאינה כוללת התרשלות. לבתי המשפט הוענקה חסינות מלאה. וכך נקבע בסעיף 8 לפקודת הנזיקין "אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוט" לרבות בורר - חסינותו של אחד מחברי הרשות השופטת הינה מלאה. גם אם התרשל אף פעל מתוך מניע פסול, לא ניתן לתבוע אותו על מעשיו".----------------
בישראל נהנתה הרשות השופטת מאמון מלא. אך האם תוצאת אמון זה צריכה להיות מתן זכויות לרשות השופטת בלא הטלת החובות המוטלות על כל עובד ציבור אחר? נראה שהוחלט לנצל לרעה את האמון שנתנו אזרחי ישראל בבית המשפט, לאמור אם אזרחי ישראל נותנים אמון בבית המשפט הוא יכול להרשות לעצמו מה שבתי משפט בארצות אחרות לא יעלו על הדעת. על סמך מה נתנו את אותו אמון מלא? נראה שלא מתוך ידע על תפקודה כי המידע היה מועט מאוד. מדינה לא מפותחת זו התאפינה בחוסר מידע לציבור. נראה שבזכות האתוס הציוני,"אנו בארץ לבנות ולהבנות בה". מי היה מעלה על הדעת שלאחר אלפיים שנות גלות לאחר מה שעבר על עמנו יהיו אלו שופטים מתוכנו אשר ינהגו כשטנים. במדינה צעירה שאוכלוסיתה ברובה חסרת תודעה דמוקרטית ורוב מדינאיה חסרי ידע מהי דמוקרטיה, לשופטים עזות מצח לדרוש ככל העולה על רוחם, וכמשפטנים להכין את הדרך לשליטה מוחלטת לחוסר מחויבות כלפ הציבור. שר המשפטים הראשון פנחס רוזן (פרוגרסיבים, ליברלים עצמאיים) אשר כהן ארבע עשרה שנה כמעט ברציפות. עשה כל שנתבקש על ידי שופטים וכך הביא בשנת 1959 בפני הכנסת את החוק לתיקון פקודת הנזיקין האזרחיים. הוא הרשה לעצמו להצהיר: "ברורה חשיבות העקרון של אי תלות השופטים, סעיף 13 לחוק השופטים, תשי"ג-1953. הקובע: "אין על השופט מרות זולת מרות החוק", "להבטיח את אי תלותה של הרשות השופטת בכל רשות אחרת במדינה. ..... להבטיח משפט צדק, חופש ואומץ הכרעה בידי השופטים. אולם באותה המידה חשובה חסינות השופטים לא רק בפני ידן של שאר הרשויות במדינה, אלא גם מפני תוצאות אפשרויות של הכרעותיהם ופסקי דינם". לדעתו כפי שהתבטא: "אין ספק כי הצדק עשוי להיפגע, והאומץ הדרוש לשם חריצת משפט אולי ייעדר, אם יעמוד השופט מול האיום בהסקת מסקנות לרעתו מפסק דינו או ממעשים אחרים שהוא עושה תוך כדי מילוי תפקידו השיפוטי"... |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חוטר |
|
|
|
17 |
|
| |
|
השר פנחס רוזן טען שאם שופטים יעמדו בפני איום לתביעה נגדם במידה וישפטו שלא כהלכה יפגע הצדק! וכי ניתן להעלות על הדעת טענה יותר מופרכת מזו? אם יתבעו על שפיטה זדונית הרי שלא התביעה קובעת את תוצאת המשפט, אחרים שופטים זאת. מובן שתמיד ישנם מתלונני שוא לכן יש משפט לשיקול ולהחלטה. אלא שכאן ביטל השר כל אפשרות לנפגעים להפרע "על שופט לא חלה אלא מרות החוק" אך אין מי שיאכוף את החוק עליו כיון שהוא נהנה מחסינות ואין רשות יעודית המטפלת באכיפת חוקים על שופטים. על פי הגיון זה מדוע על האוכלוסיה כולה לא תכול מרות חוק שכזאת, אשר אין למרות נחוק כל אכיפה כדי שלא יפגע שיקול דעתה של האוכלוסיה מאיום בהסקת מסקנות? מכאן שהשר פנחס רוזן החיל את הגדרת העצמאות השיפוטית זו עצמאות לא רק מפני רשויות אחרות אלא גם מפני מחויבות כלפי הציבור אותו הוא אמור לשרת. הצהרתו הבאה בולטת בחוסר מוסריותה התהומית "ומוטב שאדם פרטי אחד ייפגע בזכויותיו במקרים יוצאים מן הכלל, מאשר יהיו השופטים נתונים להשפעה, ולו במידה קטנה, של מורא מפני תוצאות שיפוטם", האם אותה אמת מידה תקפה גם לאנשים מהישוב כלומר מוטב שאזרח א' יפגע מאזרח ב' ומלבד שלא תהיה מורא לאזרח ב'? כל זה בשם האוביקטיביות המלאה הנדרשת משופט. האם כך מושגת אוביקטיביות? לדעתו הרחיב את הגדרת העצמאות השיפוטית אך למעשה סתר אותה. הרי על השופט מופעלים לחצים מצד רשויות אחרות ואין לו מחויבות שכנגד כלפי הציבור. ---------------------------------
השופט ברק" "תנאי חיוני לקיומה של רשות שופטת עצמאית, ובלתי תלויה, הוא באמון הציבור, זהו אמון הציבור בכך, כי הרשות השופטת עושה צדק על פי דין, זהו אמון הציבור, כי השפיטה נעשית באופן הוגן, ניטראלי, תוך מתן יחס שווה לצדדים וללא כל אבק של ענין אישי בתוצאה". במציאות כאשר צד אחד הוא רשויות המדינה לא קיים יחס שווה בין הצדדים עדיפות ניתנת למדינה. בעלי דין שניזוקו מעולות אינם יכולים לתבוע את השופט. ככל שמתרבים מקרים אלו המגיעים לידיעת הציבור הוא נעשה חסר אמון כלפי הרשות השופטת. החסינות המלאה לא רק שאינה מגבירה את אמון הציבור אלא מבטלת אותו וגורמת לזעם. במיוחד לאור העובדה שאין מי שיחקור ויודא שהשפיטה נעשית באופן הוגן וניטרלי. החסינות שהוענקה לחברי הרשות השופטת מתחילה ומסתיימת בם עצמם. חסינות לא חלה על המעבידה, המדינה, או הגשת תביעה נגד המדינה בקשר להחלטות ופעולות של שופטיה וניתן היה להגיש תביעה נגד היועץ המשפטי או נגד הממשלה. כך על סמך חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב 1952. אלא שבשנת 1959 עם הנחתה של הצעת חוק לפיה "מעשה או מחדל שנעשה תוך כדי מילוי תפקיד שיפוטי, לא ישמש עילה לתביעה על נזיקין אזרחיים," חלה החמרה נוספת סעיף מבטל כל אפשרות שאזרח יוכל לקבל פיצויים בעד הנזק שנגרם לו על לא עוול בכפיו, ואם שר המשפטים בא להגן על חסינות שופטים הרי חסינות כזאת מרחיקה לכת עד כדי שהאזרח נשאר בלתי מוגן.השר לא הפנים שמהות הרשויות היא להגן על זכויותיו של האזרחים. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חוטר |
|
|
|
18 |
|
| |
|
לפי החוק העברי יש להטיל אחריות על מעשה שנעשה בזדון ולא רק ברשלנות אך שר משפטים פנחס רוזן לא חשב שהטלת אחריות היא דרך נכונה וטען שאינו מעלה כלל על הדעת שדבר כזה יקרה. אם כך לא העלה כלל על הדעת שיקרה מה שקורה כדבר שבשגרה. יחד עם זאת טען "אבל לקבוע בחוק שהמדינה אחראית לנזיקין הנגרמים על ידי שופטים, בעוד שהשופטים חסינים - זוהי לדעתו דרך מאד בלתי אחראית. מכיון שאותו לחץ מוסרי יורגש על ידי השופטים, והם כבר לא ירגישו את עצמם כל כך חפשיים בגישתם אל משפט". נוסח פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944 מאפשר הגשת תביעה נגד המדינה בשל עוולה שביצע שופט, אך אינה מחייבת את בתי המשפט. בועדת חוק ומשפט הוחלט שלא להכריע בשאלה. מכאן שזהו תפקידו של בית המשפט הפרשן המוסמך של החוק. בכנסת קבעו שהראוי להעניק לשופטים חסינות אישית מפני תביעות בנזיקין. הכנסת העדיפה את רצון השופטים לחסינות על פני טובת בעלי הדין הניזוקים. מאותם שיקולים חששו מהטלת אחריות על המדינה. אולם השאירו פתח לעשיית צדק לניזוק ומניעת עוול למי שנפגע מעוולה של שופט, לא רק למען הניזוק, אלא למען המערכת אשר יוגבר בה אמון הציבור. האמצעי של האזרח לתבוע את המדינה הוא עתירה לבג"ץ. אלא שבג"ץ הוא בית משפט ושופטיו הם אותם שופטים של בית המשפט העליון. אלו כלל אינם מעוניינים להודות בעולות בית המשפט, מפני שמטבע בריאתה עושה כל מערכת סגורה ככול שביכולתה לחפות על מחדלי חבריה. זה סוד הישרדותה של כל גילדה לאורך ההסטוריה. הרי הם אלו שניסו באמצעות תחיקה בכנסת גם לבטל את אחריות המדינה על שופטיה, ומובן שלא יתנדבו לאשרה. די לראות מה קורה כאשר מוגשות עתירות לבג"ץ שלא בעניין שפיטה, העתירות ברובן נדחות והעותר מחוייב בקנס כבד. -------------------------------
המסקנה המתבקשת מכל אלו היא שבניגוד לכללי הדמוקרטיה המודרנית שמסדה הוא המוסר האנושי שמקורו במורשת ישראל, שופטי מדינת ישראל אינם ככל האדם. הם לעולם אינם נתונים להשחתת מידות וכל פיקוח חוקי עליהם ואכיפתו מזיק לשמירת המידות שלהם. פרופ' טדסקי: "במקום הנטיה לריבוי החסינים, שאיפת המשפטנים צריכה להיות ביטול החסינות בכל מידת האפשר. החסינות אינה תופעה נעימה משום כפירתה בשוויון, פגיעתה בניזוק; ויש לברך על כל צמצום שיתחולל בה". על פי, הענותו של שר המשפטים פנחס רוזן והענות הכנסת לדרישת השופטים, עקרון אי התלות השיפוטית קיבל מימד חדש על פיו שופטים פיתחו אי תלות שיפוטית בחוק, באתיקה השיפוטית ובכללי הצדק הטבעי. הם אינם חוששים ממרות הדין שהרי מי שאינו כפוף למרות כלשהי אין עליו כל מרות בודאי לא מרות הדין. זו משפיעה על פעולותיו לטוב או לרע. נוצר מצב מגוחך וחסר הגיון על פיו השופטים את אחרים, פטורים בעצמם מקיום חוקים וכללים. נראה כי החסינויות הקיימות היום, רובן ככולן מיושנות, מיותרות ומזיקות והינן תוצר של הימנעות מעמידה בדרישות מקצועיות ומהתקדמות והתייעלות ראויה למען האזרחים. ספק אם קיים נימוק ראוי ואמיתי המצדיק את קיומן של אותן חסינויות כלפי תאגידים ופקידי ממשל בהשוואה למקבליהם בשוק האזרחי. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חוטר |
|
