בית המשפט המחוזי בתל אביב צפוי להרשיע את ניצב בדימוס
ניסו שחם במרמה והפרת אמונים ולגזור עליו לכל הפחות עבודות שירות, ואולי אף מאסר בפועל. כך עולה מדברי השופטים (יום ב', 20.5.19) בדיון בערעורה של המדינה, במהלכו התפרץ שחם בגסות כלפי בית המשפט.
שחם, לשעבר מפקד משטרת מחוז ירושלים, הואשם בשמונה פרשיות של קשרים מיניים עם שוטרות צעירות ממנו בהרבה שהיו כפופות לו. המדינה טענה, כי בכל המקרים הוא פעל ב
ניגוד עניינים המגיע כדי עבירה פלילית, כאשר טיפל בענייניהן של אותן שוטרות. בחמישה מקרים יוחסו לו גם עבירות מין כלפיהן. השופט
בני שגיא (כיום במחוזי בתל אביב) זיכה את שחם כמעט מכל האישומים, למעט הטרדה מינית אחת, באומרו שיש לבחון כל מקרה לעצמו - וכי בחינה כזאת מעלה שלכל היותר פעל שחם בניגוד עניינים שאינו פלילי. הוא גזר עליו 240 שעות שירות לתועלת הציבור (של"צ).
בערעורה טענה המדינה, כי הכרעתו של שגיא "נעדרת כליל אמירה משפטית-נורמטיבית על התמונה העובדתית הקשה שהוצגה בפניו במהלך המשפט. לפנינו קצין משטרה בכיר, שבמהלך שנים ארוכות עירב - חזור וערב - בין מימוש מאוויו המיניים לבין עבודתו המקצועית. המשיב קשר קשרים אינטימיים עם שוטרות צעירות זוטרות ממנו, תוך ניצול מעמדו הבכיר מולן, קיים את הקשרים הן בעבודה והן מחוצה לה, ולצד זאת לא משך ידו מקבלת החלטות לגבי תנאי עבודתן של השוטרות".
לטענת המדינה, שגיא שגה בדרך בה קרא את כתב האישום, וטעות זו היא שהובילה לפסק דינו השגוי: "כתב האישום מייחס למשיב עבירה של מרמה והפרת אמונים בשל מכלול התנהלותו בכל שמונה הפרשות גם יחד. התנהלות זו כוללת - הן את עצם קיום היחסים המיניים בין קצין בדרגה כה גבוהה לבין שוטרות זוטרות (למעט שתי פרשות שבהן היחסים קוימו בתקופה שעליה חלה התיישנות), בין כאשר קוימו בהסכמה, ובוודאי כאשר קוימו שלא בהסכמה; והן את פעולותיו של המשיב במצב של ניגוד עניינים בקבלו החלטות בענייניהן של השוטרות - פעולות, שהושפעו בהכרח מן היחסים הקודמים, שאף נשמרו מטבע העניין בסוד".
בסופו של הדיון היום, בו נשמעו טיעוני הצדדים, הכתיבו השופטים
גיליה רביד,
מוטי לוי ו
מרים דיסקין את ההצעה הבאה: "בהחלט מדובר פה בערעור בעל היבטים ייחודיים, אנחנו רואים אותו כערעור ערכי-משפטי שמציב שאלות נורמטיביות-משפטיות. אנחנו מוצאים טעם ברוב הטענות המשפטיות שטענה המדינה בערעורה, וזאת כפי שאמרנו לפני שפרטנו את הצעתנו, לאחר שמלוא החומר, למעט הטיעונים שנשמעו בדיון היום, עומד לנגד עינינו.
"לכן, הצעתנו היא זו. המשיב/מערער, יסכים לקבלת הערעור על הרשעתו בעבירה של מרמה הפרת אמונים, ואנו נמליץ בפני המדינה לסגת מערעורה לגבי הפרשה השביעית, ולהסכים להסתפק בעונש שלא יכלול כליאה, אלא יבוצע על דרך של עבודות שירות. אנחנו אומרים את הדברים מנקודת מבט, ולפיה היה והערעור יתקבל במובן שאנו רואים אותו בשלב הזה, יהיו לכך השלכות בהיבט של מידת העונש. לא רק זאת אף זאת, במסגרת פסק הדין, בית המשפט יידרש לומר את דברו באשר להתנהלות המשיב/המערער והתנהגותו במהלך התקופה המתוארת בכתב האישום".
סניגורו של שחם, עו"ד
בועז בן-צור, דחה בו במקום את ההצעה ואמר, כי הוא משער שכתיבה של פסק דין תביא לתוצאה שונה. בן-צור רמז, כי אם התוצאה תהיה מאסר או אפילו עבודות שירות - הוא יבקש לערער לבית המשפט העליון. השופטים הודיעו שיכתבו פסק דין.
קודם לכן ציינו השופטים, כי כאשר הפנו את תשומת ליבו של בן-צור למסגרת הזמן שנקבעה לדיון, "קם המשיב/המערער [שחם] והתפרץ לעבר בית המשפט בטון מתריס ובקול רם", בטענה שלא ניתן לבן-צור זמן מספיק להעלות את טיעוניו. "יודגש, שהמשיב/מערער השתמש בשפה בוטה בפנייתו לבית המשפט ואף לא החריש לאחר שהתבקש לעשות זאת, וכעבור דקות גם יצא מאולם בית המשפט וחזר לאולם רק לאחר מספר דקות", הם מתארים. בית המשפט מדגיש, כי אין ממש בטענתו זו של שחם, שכן בן-צור טען במשך מספר שעות בדיון הקודם, והגיש עשרות עמודים של טיעונים בכתב. את המדינה מייצגים עוה"ד
נעמי גרנות, נילי פינקלשטיין ו
רונן יצחק.
