הסנ"צ הפר חוק כדי לא להטריד את הניצב

קצין משטרה הרחיק בשנת 2016 מהר-הבית ארבעה צעירים יהודים, ועשה זאת ללא הגבלת זמן ובלא שהעניק להם את זכות הטיעון. בכך הוא נטל לעצמו סמכויות שאין אפילו לבית המשפט, והכל במטרה שלא להטריח את מפקד המחוז דאז, יורם הלוי. כך מגלה פסק דין של שופטת בית משפט השלום בירושלים, מרים קסלסי. חננאל בוצ'קו, צביאל שילת, יובל נולר ונריה מדמוני עוכבו בידי שוטרים בעת ביקור בהר בפברואר 2016, בנימוק שהתפללו בו בניגוד להנחיות. השוטרים הודיעו להם, כי לא יורשו להיכנס להר - ללא הגבלת זמן - אלא אם יחתמו על התחייבות לציית להנחיות, לא לבצע כל פעולה בעלת ממד דתי, לא להתנהג בצורה פרובוקטיבית ועוד. את ההתניה הציב סגן-ניצב עופר גונן, שהיה אז מפקד יחידת מקומות קדושים. זאת, למרות שהנוהל המשטרתי קובע, כי רק מפקד מחוז ירושלים, סגנו או ממלא מקומו יכולים להגביל את הכניסה להר-הבית. הנוהל גם קובע, כי המשטרה יכולה להרחיק ל-15 יום בלבד, עד שישה חודשים יש צורך באישור שופט, והארכה של ההרחקה מצריכה היוועצות בקציני משטרה בכירים ובפרקליטות המדינה ומחייבת קיום שימוע. גונן רשאי היה להרחיק לשבוע בלבד, ורק אם קיים חשש ממשי מיידי לפגיעה בשלום הציבור. רק לאחר שהארבעה עתרו לבג"ץ ובמסגרת זו נחשף הנוהל, הודיעה המשטרה - באוקטובר 2016 - שהיא מסירה את הדרישה לחתום על ההתחייבות. בתגובתה לעתירה אף טענה המדינה, כי מאחר שהמשטרה לא פעלה על-פי הנוהל - הרי שהוא אינו רלוונטי למקרה של הארבעה. לאחר שהארבעה עלו להר-הבית ללא הפרעה, הם ביקשו למחוק את עתירתם. השופט נעם סולברג פסק להם הוצאות וציין, כי נראה לו שאכן זכות העלייה נכרכה שלא כדין בחתימה על התחייבות. הארבעה תבעו פיצוי כולל של 100,000 שקל, תוך שהם מסתמכים בין היתר על דבריו של סולברג. המדינה טענה, כי היה זה "אוביטר" (אמרת אגב) בלבד, ולכן אין להסתמך עליה. קסלסי דוחה (8.5.19) גישה זו ומעירה, כי באותה נשימה ביקשה ממנה המדינה לאמץ קביעות של רשמי בית משפט השלום. העובדה שסולברג היה צריך להסתפק באמרת אגב ולא לומר את הדברים במסגרת פסק דין, משום שהעתירה התייתרה, אינה גורמת לדבריו לאבד מתקפותם - היא מדגישה. קסלסי קובעת, כי המשטרה הפרה את הנוהל שלה-עצמה המבוסס על הוראות החוק. ההרחקה בוצעה בידי גונן למרות שאינו מוסמך לכך, בלא זכות טיעון ובלא צו שיפוטי. "למעשה המשטרה נטלה חרות לעצמה להרחיק חשודים מהר-הבית לתקופה בלתי מוגבלת, ללא זכות טיעון, סמכות שאינה מוקנית אפילו לבית המשפט. הדבר נעשה לא מתוך אמונה בסמכותה לעשות כן, אלא מתוך רצון לחסוך טרדה ממפקד המחוז, כפי שהעיד סגן-ניצב גונן: 'לא כל מקרה צריך להיגמר בהרחקת מפקד מחוז... התפקיד שלי הוא לא להעביר למפקד המחוז כל דבר שקורה'". הפרקליטות טענה, כי יש לייחס לארבעה אשם תורם לנזקיהם, משום שסירבו לחתום על ההתחייבות. קסלסי משיבה: "נדרש מניזוק להקטין נזקיו בפעולות סבירות, אך לא ניתן לחייבו להקטין נזקיו בביצוע פעולה שאינה תואמת את הדין... הכרה באשם תורם בשל אי-חתימה על המסמך, כמוה כפגיעה בניזוק". היא פסקה לבוצ'קו פיצוי של 4,000 שקל ולנולר פיצוי של 2,000 שקל, והוצאות של 5,000 שקל לשניהם.