עורכי דין הפכו למלבינים מקצועיים

מספר גדל והולך של עורכי דין הופכים למלביני הון מקצועיים עבור עבריינים. כך אומרת (יום ב', 27.5.19) ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית וגמן-רטנר. ראש תחום אכיפה כלכלית בפרקליטות המדינה, שרון פרידמן, גילה, כי כיום מנוהלים תיקים בהם מעורבים 35 עורכי דין כאלה. וגמן-רטנר אמרה: "אנחנו רואים פעילות גוברת והולכת של עורכי דין שחוצים את הקווים. עבריין צריך עזרה, ותמיד נמצא לידו עורך דין. מבחינתנו יש עורכי דין שהם מלביני הון מקצועיים. יש לנו עשרות מקרים. הרבה ארגוני פשיעה מתנקזים לפעילות שנעשית בנאמנויות ובמבנים משפטיים מורכבים. אולי זה בגלל שסף הכניסה למקצוע נמוך יותר, ואולי בגלל שקשה יותר לחקור עורכי דין, כי צריך שרשרת אישורים מורכבת. "צריך להזהיר את עורכי הדין שלא יהפכו לכספות של העולם התחתון. קיים חשש גדול שעבריינים ינסו לנצל את עורכי הדין ולשלם להם במזומן. עורכי הדין צריכים להביא בחשבון, שיהיה להם קשה מאוד לאחר מכן להפקיד את הסכומים הללו במוסדות פיננסיים". לדברי וגמן-רטנר, "עבריין יעדיף לשבת בכלא ושלא יקחו לו את הרכוש. אכיפה כלכלית עובדת - זה הוכח בכל העולם. העבריינים הפכו להיות הרבה יותר מתוחכמים בהסתרת הרכוש, ועושים שימוש באנשי קש מרוחקים מאוד. אנחנו רואים התלבשות על חברות קיימות ואפילו אנשים שמשכירים את החשבונות שלהם לעבריינים". פרידמן דחה את הביקורת של סניגורים רבים על החילוט המוקדם, שלדבריהם גם מהווה ענישה בטרם הרשעה וגם מוביל חשודים להפוך לעדי מדינה. הוא אמר: "החילוט והתפיסה הם הליך מתבקש. אנחנו עושים את זה בזהירות ובמידתיות, ורוב הטיעונים שלנו מתקבלים בידי בית המשפט. אנחנו משמשים פה לציבור הרחב, שראה עבריינים שחיים ביד רחבה בלי שהשלטון יכול להגיע אליכם, וזה נתפס כדבר בלתי ראוי. בסך-הכל, החילוט הפלילי דומה למה שעושים בתביעה אזרחית כדי להבטיח את התשלום. אנחנו לא חיים לבד ביקום, והסטנדרטים הבינלאומיים שמים גם עבירות מרמה ומיסים כעבירות מקור". הם דיברו בכנס לשכת עורכי הדין.