ההצעה לקבוע בוררות חובה בסכסוכי עבודה, מהווה ניסיון לפגוע בסמכויותיהם של בתי הדין לעבודה. כך אומרת (יום ב', 27.5.19) נשיאת בית הדין הארצי,
ורדה וירט-ליבנה, בתגובה על הצעת החוק שכבר הוגשה לכנסת בידי סיעות ימין.
וירט-ליבנה גילתה, כי הנהלת בתי הדין ניסחה הנחיות לדרך בה יכולים השופטים לנהל הליכים בין הצדדים לשם הבאתם לשולחן המו"מ, וזאת לאחר שנציב התלונות הקודם על השופטים,
אליעזר ריבלין, קבע שאינם יכולים לעשות זאת בלשכותיהם. ההנחיות נוסחו בעקבות עבודתה של ועדה בראשותה של הנשיאה לשעבר,
נילי ארד, ולדברי וירט-ליבנה - כל 36 הגורמים שהופיעו בפני הוועדה הביעו תמיכה במתן רשות לניהול הליכים אלו. ההנחיות אושרו בידי נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות, וממתינות לחוות דעתו של הנציב הנוכחי,
אורי שהם.
וירט-ליבנה גם הזהירה מפני פגיעה בזכויותיהם של עובדים בכלכלה השיתופית המועסקים בחברות כגון Uber. לדבריה, על בתי הדין להוות מחסום בפני חיסכון בעלויות, שבפועל בא לידי ביטוי בגלגול עלויות העסק על כתפי העובדים.
וירט-ליבנה אמרה: "כלכלת השיתוף לגיטימית ככל שהיא אכן באה על-מנת לקדם יעילות וגמישות, תוך הסכמה מלאה של כל הצדדים כולם. איני סבורה שיש לאפשר צורות העסקה פוגעניות, בהן 'בתמורה' לגמישות ולעצמאות לעצב את עבודתו באופן שנראה לו הכי נוח, 'ישלם' העובד במחיר של שחיקה בהגנות הסוציאליות המוקנות לו מכוח החוק, בפגיעה בזכויותיו כעובד, בזכותו לאיזון ראוי בין עבודה לפנאי, ובזכותו לייצוג קיבוצי.
"חשוב להקפיד על כך שלא נאפשר במו ידינו יצירת עיוותים חברתיים ושוק עבודה בו לעובדים רק אשליה של עצמאות וגמישות, כאשר בפועל הם ניזוקים הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך, בכל הקשור לזכויותיהם הסוציאליות".
וירט-ליבנה סקרה את הבעיות בתחום יחסי העבודה שיוצרת "כלכלת החלטורה" (היא מעדיפה את הכינוי "כלכלת הפלטפורמות"), בה המשרות הן חלקיות וזמניות. למשל: האם קיימים יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים? מהו הדין החל על עובד המעניק שירותים לחברה בחו"ל? האם העובדים יוכלו להתארגן וכיצד? לדברי וירט-ליבנה, ייתכן שהמענה יינתן בתוך המערכות הקיימות - כשם שייתכן שיהיה צורך ליצור מערכות חדשות. ייתכן שגם ארגוני העובדים יצטרכו לתת מענה חדשני לעובדים אלו, הוסיפה.
"בתי הדין לעבודה אינם מנותקים מהמתרחש בשטח, ומעולם לא חששו מהמציאות המשתנה. משפט העבודה אינו קופא על שמריו. ישנה מודעות לכך ששינוי העיתים אכן מחייב בחינה מחודשת של הלכות, כדי להתאים את המשפט למציאות המתחדשת. זאת, לצד ההקפדה על הוודאות והיציבות המשפטית. פיתוחו של משפט העבודה בישראל, נעשה תמיד לצד שאיפה ליצירת כללים המתאימים למציאות החברתית והמציאות במשק ובשוק העבודה", סיכמה וירט-ליבנה. היא דיברה בכנס לשכת עורכי הדין.
בהמשך המושב אמרה וירט-ליבנה, כי בשנים האחרונות יש יותר מדי משפטיזציה במאבקים בין על הייצוג במקום עבודה זה או אחר. "כמעט על כל דבר רצים לבית הדין לעבודה, במקום שזה ייפתר בשטח. השטח מדבר. תנו לו קרדיט". לגבי הפיצויים על פגיעה בהתארגנות, סבורה וירט-ליבנה שיש להביא בחשבון את היקף הפגיעה, אך גם יש למנוע קריסה של עסקים קטנים - וכך נוהגים בתי הדין גם בפסיקה בתחומים אחרים.
